אכילת כזית מכל מצה

אוכלים כזית מחצי המצה האמצעית, כדי לקיים מצוות אכילת מצה, ששיעורה בכזית. ואוכלים כזית גם מהמצה השלמה, משום שלדעת מקצת מהראשונים, יש לקיים את מצוות אכילת מצה בכזית מהמצה השלמה. כדי לצאת ידי חובה לפי שתי הדעות, אנו אוכלים כזית מהמצה הבצועה, וכזית מהמצה השלמה. נבאר את טעמה של כל שיטה. 

לדעת רוב הראשונים, מקיימים את מצוות אכילת מצה באכילת המצה הבצועה, מכיוון שיש לקיים את מצוות אכילת מצה ב"לחם עוני", ו"לחם עוני", הוא לחם פרוס, כדרך העני שמקמץ בסעודתו, ושומר שאריות פת מיום ליום. אמנם לדעת מקצת מהראשונים, ראוי יותר לקיים את מצוות אכילת מצה באכילת המצה השלמה. זאת מכיוון שלפי דבריהם, יש לברך את ברכת "המוציא לחם מן הארץ" על המצה הבצועה, משום שברכת "המוציא" נאמרת כל השנה והיא מסמלת את האכילה הקבועה של העני, ואכילתו הקבועה של העני היא מלחם בצוע - "לחם עוני". ומכיוון ש'אין עושים מצוות חבילות חבילות', כלומר שאין עושים כמה מצוות יחד, אי אפשר לומר גם את ברכת "המוציא" וגם את ברכת "על אכילת מצה" על המצה הבצועה. לכן אומרים את ברכת "על אכילת מצה" על המצה השלמה, ומקיימים את מצוות אכילת מצה באכילתהּ. 

נמצא שלדעת רוב הראשונים, יש לברך "על אכילת מצה" על המצה הבצועה, ולקיים את מצוות אכילת מצה באכילתהּ; ולדעת מקצת מהראשונים, יש לברך "על אכילת מצה" על המצה השלמה, ולקיים את מצוות אכילת מצה באכילתהּ. כדי לצאת ידי כולם, אנו אוחזים את שתי המצות בזמן הברכה, ומתכוונים בברכה גם למצה השלמה וגם למצה הבצועה, ואוכלים מכל מצה כזית¹.