תערובת קטניות

אם התערבו בתבשיל מעט קטניות והן אינן ניכרות, הן בטלות ברוב. לדוגמה: פשטידה שתיבלו אותה בכָּמוּן בטעות, או שנתנו בה בטעות שמן קטניות, מותרת באכילה, כיוון שמיעוט הקטניות אינו ניכר, והוא בטל ברוב התבשיל, שאיננו קטניות. אף שבדרך כלל, כדי שאיסור יתבטל צריך שיהיה בהיתר פי שישים ממנו, הקלו בקטניות, שאסורות רק משום מנהג, ופסקו שדי בכך שכמות ההיתר תהיה גדולה יותר מכמות האיסור¹. 

יוצא אשכנז המתארח אצל יוצא ספרד, ומגישים לפניו תבשיל שהתבשל בסיר שבישלו בו קטניות, או תבשיל שיש בו מעט קטניות שאינן ניכרות, מותר לו לאכול את התבשיל, כיוון שמיעוט הקטניות וטעמן מתבטלים ברוב התבשיל². 

מוצרי מזון תעשייתיים שעירבו בהם מעט קטניות, כגון שעירבו בהם שמן קטניות, יש סוברים שאסור ליוצאי אשכנז לאוכלם בפסח. ואף שתערובת קטניות שאין הקטניות ניכרות בה מותרת באכילה, תערובת זו אסורה, כיוון שכלל בידינו, שאסור לבטל איסור לכתחילה, כלומר אסור לערב בכוונה דבר איסור כדי שהוא יתבטל. לכן אסור לבעלי המפעל לערב קטניות במוצר שמיועד ליוצאי אשכנז, על דעת שהן תתבטלנה³. ויש חולקים וסוברים שמוצרים אלו מותרים באכילה ליוצאי אשכנז⁴, ואין בעֵרוּב הקטניות במפעל בעיה של ביטול איסור לכתחילה, כיוון שיש סוברים שאיסור שיסודו במנהג מותר לבטל לכתחילה, ואף שיש חולקים על כך, אפשר לומר שהתערובת נעשתה עבור יוצאי ספרד, שרשאים לאכול קטניות בפסח⁵, ואף שעיקר ההלכה כדעה זו, ישראל קדושים ונוהגים להימנע מאכילת מוצרי מזון תעשייתיים שעירבו בהם מעט קטניות⁶.