שיטת הגרא"ח נאה

רוב חכמי ספרד לא חששו לשיטת הנודע ביהודה, וביססו את דעתם על דברי הרמב"ם. הרמב"ם תירגם את מידת הנפח 'רביעית' (ששיעורה כביצה וחצי), למשקל מטבע הדִרהָם, שהייתה מצויה בזמנו, וכך הוא כותב: "עשיתי אני מִדה בתכלית הדיוק שיכולתי, ומצאתי שהרביעית האמורה בכל התורה, מַחזקת מן המים קרוב לעשרים ושבעה דִרהָם"¹. כלומר, המשקל של רביעית מים הוא כפי המשקל של עשרים ושבעה מטבעות דִרהָם. אחד מחכמי ירושלים בדורות האחרונים, הגאון רבי אברהם חיים נאה, בדק מהו המשקל של מטבע הדִרהָם, ועלה בידו שמשקלה הוא 3.2 גרם. לפי חשבון זה, משקל רביעית מים הוא 86.4 גרם (גרם 3.2 × 27 דרהם). מכיוון שהנפח של כל גרם מים הוא סמ"ק אחד, אפשר להסיק שהנפח של שיעור רביעית הוא 86.4 סמ"ק ('כוס' בגימטרייה), הנפח של שיעור כביצה (שהיא כשני שליש הרביעית) הוא 57.6 סמ"ק, והנפח של שיעור כזית (שהוא כחצי ביצה) הוא 28.8 סמ"ק². שיעור זה מתאים לגודלן של הביצים בימינו. 

מאחר שהגאון רבי אברהם חיים נאה ביסס שיטה הלכתית זו ותרגם אותה למידות הנהוגות בימינו, לכן היא מכונה שיטת הגרא"ח נאה. 

הגרא"ח נאה יישב את חוסר ההתאמה שהעלה הנודע ביהודה בין מידות האורך למידות הנפח, בכך שגודל אצבע הוא כרוחב אצבעו של אדם ממוצע, ומכיוון שקשה לקבוע מיהו אדם ממוצע, אפשר שהאצבעות שעל פיהן ערך הנודע ביהודה את הניסוי שלו היו אצבעות של אדם גדול מעט מן הממוצע. ועוד יישב, שגם אם הנודע ביהודה שיער על פי אדם ממוצע, לא ברור מהו המקום המדויק באצבע שיש למדוד אותו, ואפשר שהנודע ביהודה מדד במקום רחב יותר מן המקום שצריך למדוד³. 

גדולי חכמי ספרד במשך הדורות, ביניהם מרן השלחן ערוך, החיד"א, הבן איש חי ועוד רבים אחרים, כתבו את שיעורי המידות על פי דברי הרמב"ם הנזכרים לעיל⁴. לכן רוב יוצאי ספרד אינם חוששים לשיטת הנודע ביהודה⁵. 

המשנה ברורה פוסק שבמצוות שחיובן מהתורה, יש להחמיר כדעת הנודע ביהודה, ובמצוות שחיובן מדרבנן, אפשר להקל ולשער כפי הביצים שבימינו⁶. 

לסיכום, לפי שיטת הנודע ביהודה והחזון איש, שיעור כזית הוא כ-50 סמ"ק, וכך מחמירים רבים מיוצאי אשכנז, במצוות שחיובן מהתורה. לפי שיטת הגרא"ח נאה, שיעור כזית הוא הוא כ-29 סמ"ק, וכשיטה זו נוהגים יוצאי ספרד, וכן נוהגים רבים מיוצאי אשכנז במצוות שחיובן מדרבנן.