תוכן עניינים
הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
פרק ו - מגיד. פרק ו - מגיד
כמבואר לעיל, מכך שהתורה מכנה את המצה "לחם עוני", למדו חכמים שיש לענות (לומר) את ההגדה על המצה, לכן כאשר אומרים את ההגדה, המצות צריכות להיות מגולות. בכל מקום בהגדה שמגביהים בו את הכוס (כפי שיבואר בהמשך), מכסים את המצות, כפי שמכסים את החלות בשעת הקידוש. זאת כדי שלא לפגוע בכבוד הפת, כיוון שבכל מקום, הפת קודמת ליין1.
כשאומרים "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה", יש להגביה את המצה האמצעית (שאותה עתידים לאכול ב"מוציא מצה"), ולהראות אותה למסובים, כדי לחבב את המצווה עליהם. וכן כשאומרים "מרור זה שאנו אוכלים על שום מה" יש להגביה את המרור, מאותה הסיבה. אבל כשאומרים "פסח שהיו אבותינו אוכלים על שום מה", אין מגביהים את הזרוע שהיא זכר לפסח, כדי שלא יהיה נראה כאילו הקדישו אותה לקרבן פסח2.
יציאת מצרים - "יסוד ושורש הכול"
גילוי המצות וכיסוין
קריאת הפרק ברצף