קנייית חמץ שנמכר בפסח, לאחר החג

אשרי האיש פרק סב אות ד, קנין תורה בהלכה חלק ז סימן לט, תשובות והנהגות חלק א סימן שט וחלק ה סימן קיג על פי מעשה רב לגר"א סימן קפא, מנחת אשר מועדים פסח עמ' ט. ועיין קובץ מוריה ניסן תשעו (תו-תח) עמ' שצה, שכן נהגו רבי עקיבא איגר, הגר"ב פרנקל, הגר"ח ברלין ועוד.

עיין תולדות הכהן עמ' 53, שהגאון רבי צדוק הכהן מלובלין לא נזהר בדבר, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן צה, הליכות שלמה פרק ו סעיף ט, ציץ אליעזר חלק כ סימן נא: ידענא גם בתלמידי חכמים וגדולי תורה עוד מהדור הקודם, שמכרו חמץ ממש, ובמוצאי חג הפסח האחרון היו מכבדים בהם בני תורה שבאו אליהם, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' ע בהערה, אור לציון חלק ג פרק ט שאלה ה, אבא באהל (בוחבוט) סימן י עמ' פב, בשם החזון איש, ועמ' פה בהערה, בשם הגר"י קמינצקי, תשובות והנהגות חלק א סימן שט, שאחד האדמור"ים - כפי הנראה הצמח צדק - נהג לאכול חמץ שנמכר לגוי, כדי להראות שהמכירה תקפה, ועיין קובץ הר המור פסח עמ' קד, שכעין זה נהג רבי שמואל סלאנט, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, שחסידי חב"ד מהדרים לאכול מיד אחרי הפסח חמץ שנמכר לגוי, ועיין אבא באהל שם, שהאריך בזה. ועיין שו"ת אגרות משה חלק א סימן קמט, ושו"ת חלקת יעקב (מהדורת תשנ"ב) חלק אורח חיים סימן קצד אות ג, שבעל חנות שמכר את חמצו לגוי, ובתוך הפסח מכר ללקוחותיו מהחמץ שנמכר לגוי, מעשיו אינם מבטלים את המכירה למפרע, כיוון שהמכירה כבר חלה, ועיין שו"ת באהלה של תורה חלק ה סימן לח, שהמוצרים מהסוג שבעל החנות מכר באיסור, אסורים מדין 'חמץ שעבר עליו הפסח', כיוון שבעל החנות התכוון לגזול אותם ולהעבירם לרשותו בפסח, ועיין אשרי האיש פרק נא אות כט, שחולק וסובר שמעשיו של בעל החנות מגלים שמכירת החמץ מראשיתה הייתה דבר שאין בו ממש, ואין לקנות מחנות זו מוצרי חמץ לאחר הפסח, ועיין שערי הלכה ומנהג חלק ב סימן קצה, והערת הגר"ש עמאר שליט"א בשו"ת באהלה של תורה שם.

הליכות שלמה פרק ו דבר הלכה יג, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' ע בהערה.

הליכות שלמה פרק ו סעיף ט. ועיין הליכות שלמה פרק ו הערה 43, שכמה רבנים ביקשו מהגרש"ז אוירבך לזרז את ועדי הכשרות שיפרסמו לציבור את סימני תאריכי הייצור המוטבעים על המוצרים, כדי שהצרכנים ידעו אלו מוצרים יוצרו לפני פסח ונמכרו במכירת חמץ, והגרש"ז סירב לבקשתם, מחשש שיש בזה הטלת דופי בתוקף המכירה שנהגו בה גאוני הדורות שלפנינו.