שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא יום טוב, כמו שנאמר בתורה: "וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל וכו' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"¹. ביום זה התרחש נס קריעת ים סוף, שבו נבקע הים לפני עם ישראל, המצרים שרדפו אחריהם טבעו בים, וישראל אמרו את שירת הים². 

בקריעת ים סוף הושלמה גאולת מצרים, ורק מאותה שעה נחשבו ישראל גאולים³. כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, הם פחדו שהמצרים ירדפו אחריהם ויחזירו אותם למצרים, ורק לאחר קריעת ים סוף, כאשר הם ראו שהמצרים טבעו בים, סר פחדם והם הבינו שיצאו ממצרים לחרות עולם⁴. 

באותה שעה התגלתה האהבה העליונה של הקב"ה לעם ישראל, והתברר שאהבה זו היא אהבה שאינה תלויה בשום טעם ותנאי: בשעה שעמדו ישראל על שפת ים סוף, עמדו המלאכים וקטרגו על ישראל, ואמרו שאין הם ראויים שייעשה להם נס, שכן "הללו [המצרים] עובדי עבודה זרה, והללו [ישראל] עובדי עבודה זרה". אף על פי כן לא זזה אהבתו של ה' מעם ישראל, והוא הושיע אותם מצד אהבתו הבלתי תלויה להם⁵. 

קריעת ים סוף לא הייתה נס הצלה ממצרים בלבד. בקריעת ים סוף התברר שעם ישראל גובר על איתני הטבע ואינו משועבד להם. הים הוא אחד הכוחות החזקים ביותר בטבע, וכאשר הוא עמד בדרכם של ישראל, הוא נבקע והפך ליבשה. מתוך כך התברר ששום כוח אינו יכול לעמוד בפני עם ישראל בדרכו למלא את ייעודו האלוקי⁶.