logo-white

תוכן עניינים

הלכות פסח

הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ג - שביעי של פסח. פרק ג - שביעי של פסח

'אסרו חג'

facebook email whatsapp

היום שלמחרת חג הפסח נקרא 'אסרו חג', ונוהגים להרבות בו קצת באכילה ובשתייה1. משמעות הביטוי 'אסרו חג' הוא קשירת החג, ומקורו בפסוק בתהלים "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ"2. המובן של פסוק זה, הוא שיש לקשור בחבלים את קרבן החג עד להקרבתו על המזבח3, אך חז"ל דרשו מפסוק זה שאפשר להיות קשור לחג גם ביום שלאחר החג4, ולמשוך את ההארות הרוחניות שהיו בחג ליום זה5.

5 הערות

1.
רמ"א תכט ב. ועיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי) שאומרים באסרו חג את הפרק "לַמְנַצֵּחַ וכו' יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה" שקודם "ובא לציון", ועיין הליכות שלמה תשרי פרק יב סעיף כד, וארחות רבנו חלק א (תשע"ד) עמ' קלב, וזרח השמש (דבליצקי) הערה קעז, שחולקים וסוברים שאין אומרים "למנצח" באסרו חג, ועיין כף החיים קלא לז, שמנהג יוצאי ספרד שלא לומר "למנצח" בכל יום שאין אומרים בו תחנון. ועיין שו"ת תורה לשמה סימן קמ, שטוב ללבוש באסרו חג בגדי שבת, ולנהוג בו כחול המועד.
2.
תהילים קיח כז.
3.
רד"ק שם.
4.
עיין סוכה מה ב, ורש"י שם ד"ה באכילה, בפירוש השני.
5.
עיין שו"ת תורה לשמה סימן קמ, ושו"ת רב פעלים חלק א סוד ישרים סימן ז, על פי האר"י הקדוש.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ