מחבת

הכשרת מחבת לפסח תלויה בסוג השימוש במחבת. מחבת שמטגנים בה חמץ בשמן עמוק, יש להכשירה בהגעלה, כיוון שבליעת החמץ היא על ידי נוזל¹. אך מחבת שמטגנים בה חמץ ומורחים עליה מעט שמן רק כדי שהאוכל לא יידבק למחבת, יש להכשירה על ידי ליבון חמור, כיוון שכמות שמן כה מועטה אינה מחשיבה את הבליעה כבליעה על ידי נוזלים². מחבת שמטגנים בה חמץ בשמן בשיעור שהשמן רוחש, נחלקו בדינה הראשונים³. יש סוברים שיש להכשירה על ידי ליבון, כיוון שמצוי הדבר שהשמן מתאדה ונשרף, והמחבת בולעת חמץ ללא כל נוזל^4. ואף לסוברים שבדרך כלל הכשרת כלי היא לפי שימושו הרגיל, והשימוש הרגיל במחבת הוא בטיגון עם שמן, אידוי השמן הוא דבר מצוי, ויש לחשוש לו⁵. ויש חולקים וסוברים שאפשר להכשיר את המחבת על ידי הגעלה, כיוון שגם אם השמן שעל המחבת מתאדה, השמן הספוג באוכל אינו מתאדה והוא מרכך את הבליעה⁶. 

להלכה, נחלקו בדבר השלחן ערוך והרמ"א. לדעת השלחן ערוך, הלכה כדעה המקילה, ואפשר להכשיר מחבת על ידי הגעלה⁷, וכן נוהגים יוצאי ספרד⁸. אך הרמ"א חולק וסובר שאף שמעיקר הדין הכרעת השלחן ערוך נכונה, נוהגים לכתחילה להחמיר ולהכשיר את המחבת על ידי ליבון. עם זאת, כיוון שהצורך ללבן את המחבת הוא חומרה שאינה מעיקר הדין, בעניין זה אפשר לסמוך על הדעה הסוברת שליבון קל נחשב כליבון, ודי ללבן את המחבת בליבון קל⁹. ויש מיוצאי ספרד הנוהגים בעניין זה כרמ"א, ומכשירים מחבת בליבון קל¹⁰. 

מחבת טפלון לא ניתן להכשיר, כיוון שהכשרתה היא על ידי ליבון חמור, שכן משתמשים בה ללא נוזלים, אך ליבון חמור עלול לקלקל את ציפוי המחבת; וכלל בידינו שאין להכשיר כלי שהכשרתו עלולה לקלקל אותו, שמא יחוסו עליו ולא יכשירו אותו כראוי¹¹.