כיריים קרמיות

כיריים קרמיות הן כיריים בעלות גוף חימום חשמלי המכוסה במשטח זכוכית, שעליו מניחים את הסירים. כמבואר לעיל, השלחן ערוך והרמ"א נחלקו בדין כלי זכוכית. לדעת השלחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים טעם, כיוון שזכוכית הוא חומר חלק וקשה, וכן מנהג יוצאי ספרד; ולדעת הרמ"א, כלי זכוכית בולעים טעם, ואי אפשר להוציא טעם זה על ידי הגעלה, וכן מנהג יוצאי אשכנז. לכן יוצאי ספרד אינם צריכים להכשיר את משטח הזכוכית של כיריים קרמיות, והם יכולים להסתפק בניקיונו¹, אך יוצאי אשכנז אינם יכולים להשתמש בכיריים קרמיות, כיוון שלפי מנהגם, לא ניתן להוציא את טעם החמץ הבלוע במשטח הזכוכית². 

ויש מקילים ליוצאי אשכנז להכשיר את הכיריים על יד הדלקתן לחומן המירבי, ושפיכתם מים חמים עליהן כיוון שבשעת הדחק ניתן לסמוך על דעת הסוברים שאפשר להפליט טעם חמץ מכלי זכוכית על ידי הגעלה, ושפיכת מים רותחים על הכיריים בעודן לוהטות נחשבת כהגעלה³.