כיור

בכיור שוטפים כלים שיש בהם חמץ, ושופכים לתוכו חמץ. בדרך כלל שוטפים את הכלים במים קרים או במים פושרים, וגם החמץ ששופכים אליו הוא קר בדרך כלל, ולכן במקרים אלו, הכיור אינו בולע טעם של חמץ. אך לפעמים שופכים לכיור חמץ חם, ואז הוא בולע טעם של חמץ. לדוגמה: כאשר מבשלים פסטה, שופכים לאחר הבישול את המים לכיור, ומים אלו מבליעים בכיור טעם של חמץ. 

לדעת השלחן ערוך, די לנקות את הכיור כדי להכשירו לפסח, כיוון שהכשרת כלי נעשית על פי השימוש הרגיל בו, והשימוש הרגיל בכיור הוא בצונן¹. אך יש מיוצאי ספרד שנהגו להחמיר ולהכשיר את הכיור על ידי עירוי מכלי ראשון^2. ואם הכיור עשוי חרסינה, יש שמחמירים שלא להסתפק בעירוי, כיוון שדין חרסינה כדין חרס, שעירוי אינו מפליט את הטעם הבלוע בו; והם מכשירים אותו בעירוי שלוש פעמים, כיוון שיש ראשונים שסוברים שעירוי שלוש פעמים מועיל להפליט טעם גם מחרס³. 

יוצאי אשכנז נוהגים כדעת הרמ"א, שהכשרת כלי נקבעת על פי השימוש החמור בו, ולכן כדי להכשיר את הכיור לא די לנקותו, אלא יש להפליט את הטעם הבלוע בו על ידי עירוי מכלי ראשון. הכשרה על ידי עירוי אפשרית רק אם הכיור עשוי מתכת, אך אינה אפשרית אם הכיור עשוי חרסינה. בכיור עשוי חרסינה, על יוצאי אשכנז להקפיד שלא יגיעו לכיור מים חמים או מאכלים חמים בחום שהיד סולדת בהם במשך הפסח, כיוון שהם עלולים להפליט מהכיור את טעם החמץ⁴. 

ויש מיוצאי אשכנז ומיוצאי ספרד שמחמירים ומכשירים את הכיור על ידי עירוי, ונוסף על כך מניחים בתוכו כיור קטן מפלסטיק, כדי שכלי הפסח לא יבואו במגע עם כיור החרסינה⁵. 

דין המסננת שבכיור כדין הכיור. למנהג יוצאי ספרד די לנקותה⁶, ולמנהג יוצאי אשכנז יש להכשירה על ידי עירוי⁷, אך כיוון שקשה לנקותה, יש לקנות מסננת חדשה מיוחדת לפסח⁸.