פרק ב - דיני הברכה על בדיקת חמץ

תיקנו חכמים לברך את ה' לפני עשיית מצווה, כדי להודות לו על כך שזיכה אותנו לקיים את מצוותיו¹, וכדי שהמצווה תיעשה מתוך תשומת לב ובכוונה, ולא כמצוות אנשים מלומדה². נוסח הברכה לפני בדיקת חמץ הוא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ". אין מברכים 'על בדיקת חמץ', משום שתכלית הבדיקה היא הביעור שייעשה למחרת, ומכיוון שהבדיקה היא חלק מתהליך הביעור, נוסח הברכה "על ביעור חמץ" כולל גם אותה³. אדם שהתחיל לבדוק חמץ ושכח לברך לפני הבדיקה, יברך כל עוד לא סיים את הבדיקה⁴.

אסור להפסיק בין הברכה לבדיקה, ולכן אין לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה. אדם שדיבר בין הברכה לבדיקה בדבר שאינו צורך הבדיקה, אפילו דיבר מילה אחת, צריך לחזור ולברך¹.

אדם שבודק חמץ בכמה מקומות, כגון גבאי בית כנסת שבודק חמץ בבית הכנסת לאחר שבודק את החמץ בביתו, יברך על בדיקת החמץ בביתו, ויתכוון לפטור בברכתו גם את שאר המקומות שעתיד לבדוק בהם חמץ. ההליכה ממקום למקום אינה נחשבת הפסק במקרה זה, מכיוון שהמצווה היא לבדוק בכל המקומות שיש בהם חשש חמץ, והבדיקה בכל המקומות היא מצווה אחת ארוכה¹.

במשך הבדיקה, טוב שלא לדבר דיבורים שאינם נוגעים לבדיקה, כדי שהבודק יהיה מרוכז בבדיקה וייתן דעתו לבדוק בכל המקומות שצריכים בדיקה¹.