קריאת התורה

שו"ע תצ ה-ו. ועיין שו"ע הרב תצ ט, שסדר קריאת הפרשות בימי החג הוא כפי סדר הופעתן בתורה; בימים הראשונים קוראים את הפרשות המוקדמות ובימים האחרונים קוראים את הפרשות המאוחרות. יוצאים מן הכלל הם שני של פסח ושביעי של פסח. ביום שני של פסח קוראים את פרשת אמור, אף שהיא מאוחרת לפרשות שעתידים לקרוא בהמשך החג, כיוון שבפרשה זו מוזכרת מצוות הקרבת העומר שהיה קרב ביום שני של פסח. ובשביעי של פסח קוראים את פרשת בשלח, כיוון שפרשה זו עוסקת בקריעת יום סוף שאירעה בשביעי של פסח. ועיין שו"ע הרב תצ ח, שבשבת חול המועד קוראים את הפסוקים בפרשת כי תשא העוסקים בעניין המועדות, כיוון שבפסוקים אלו מוזכרת מצוות השבת, ונרמזים בה דיני חול המועד. ועיין באור הלכה תצ ה ד"ה סימן, וכף החיים תצ כז, וחזון עובדיה חלק א עמ' רמז, שאם טעו וקראו בימי חול המועד קריאה של יום אחר, יצאו ידי חובה. ואם טעו וקראו את הקריאה של אחד הימים הבאים, יקראו באותו יום את הקריאה שהחסירו ביום שבו אירעה הטעות. ועיין שערי אפרים שער ח אות יז, וכף החיים תצ כח, שאם שמו לב לטעות בין העליות, יגללו את הספר לקריאה הנכונה והעולים הנותרים יקראו את הפרשה הנכונה, ועיין מחזיק ברכה תצ ב, וילקוט יוסף חלק ג (תשע"ח) עמ' תתפז, שחולקים וסוברים שאין לקרוא ביום אחד שתי פרשות שונות, אלא ישלימו את הקריאה שהתחילו בה.