מקומות החייבים בבדיקה

בדיקת החמץ צריכה להיות מקיפה ויסודית, כדי לוודא שלא נשאר בבית שום חמץ. לכן, אין להסתפק במציאת פתיתי החמץ שנוהגים לשים בפינות הבית, ולהסתובב בחדרי הבית עם הנר רק באופן סמלי, אלא יש לבדוק ביסודיות את כל המקומות שעלול להיות בהם חמץ. בכלל זה: ארונות מטבח, מקרר, מקפיא, כיסי בגדים ומעילים שלעתים מניחים בהם חמץ, מיטות, תיקים וילקוטים. פעמים שבמשך הבדיקה, מחפשים חתיכות קטנות של חמץ, ואין נותנים את הדעת לבדוק שלא נשארו בבית מוצרים שמכילים חמץ גמור, כבקבוקי בירה וויסקי. 

ארונות ומגרות שניגשים אליהם תוך כדי הארוחה, ואפשר שהניחו בהם חמץ, גם הם צריכים בדיקה. וכן יש לבדוק את הרכב, כי פעמים רבות מכניסים בו חמץ. מחסן שמאכסנים בו דברי חמץ או שנכנסים אליו עם חמץ, גם הוא צריך בדיקה. בבית שיש בו ילדים קטנים, יש לבדוק מחמץ בכל מקום שהילדים עלולים להניח בו חמץ. 

הצורך לבדוק אחר החמץ ביסודיות, כפי שמבואר כאן, הוא בבית שלא ניקו אותו ביסודיות לפני ליל בדיקת חמץ. בית שניקו אותו ביסודיות לפני ליל בדיקת חמץ, כפי שמקובל לעשות בדרך כלל, בדיקתו שונה היא מן המבואר כאן, והיא תתבאר להלן. 

לא רק את הבית יש לבדוק, אלא גם כל מקום שברשותו של האדם ויש חשש שהכניסו בו חמץ. לכן, אדם שיש לו משרד, חנות, מפעל, מרפאה וכיוצא בזה, צריך לבדוק אותם מחמץ. גם מקום ששייך לכמה אנשים חייב בבדיקה. לכן יש לבדוק חמץ בחדרי מדרגות של בניינים משותפים, בבתי כנסיות, במבני ציבור, בבתי ספר, בגנים ובמעונות¹.