ליבון קל

רמ"א תנא ד. ועיין שו"ע הרב תנא י, שליבון קל שורף את החמץ, ועיין רביד הזהב (רוזנברג) סימן תנב ס"ק ז, והגעלת כלים עמ' רפד, שלכן מותר להכשיר כלי בפסח על ידי ליבון קל, כיוון שאין חשש שהחמץ יחזור וייבלע בכלי, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין פרי מגדים אורח חיים סימן תנב משבצות זהב ס"ק ד, שחולק וסובר שליבון קל אינו שורף את החמץ אלא מפליט אותו, ולכן אין להכשיר כלי בפסח על ידי ליבון קל, כי יש לחשוש שטעם החמץ יחזור וייבלע בכלי, ועיין פסקי תשובות סימן תנב הערה 83, שלפי דברי הפרי מגדים, יש לשטוף את הכלי במים קרים לאחר ליבונו, כדי שטעם החמץ שיצא לא יחזור וייבלע בכלי, ועיין סידור פסח כהלכתו פרק ה הערה 12, שלפי דברי הפרי מגדים, אין ללבן כלי שהוא בן יומו, שמא טעם החמץ יחזור וייבלע בו, ועיין מגילת ספר (איזנטל) על עניינים שונים באורח חיים ויורה דעה סימן כא אות ד, שחולק וסובר שגם לדעת הפרי מגדים אפשר להכשיר כלי בן יומו על ידי ליבון קל.

באור הגר"א תנא ד ס"ק כב.

הכשרות כהלכה (אדרעי) חלק ב פרק ס הערה 6, וקובץ משכנותיך ניסן תשס"ז עמ' ט, בשם הגרי"ש אלישיב, ועיין שם ושם, שדי שהנייר ישחיר מחמת החום.

רמ"א תנא ד. ועיין ט"ז תנא ח, שחולק וסובר שדי שדפנות הכלי משני צדדיו יגיעו לחום שהיד סולדת בו. ועיין קיצור שלחן ערוך (פויפר) בשר וחלב חלק ב פרק יב סעיף ג, שכאשר מכשירים כלי בליבון קל, אין צורך לנקות לכלוכים או חריצים מחמץ אם הם בצד החיצוני של הסיר, כיוון שחום האש ישרוף אותם, אך אם הם בצד הפנימי של הסיר, יש לנקותם, כיוון שאין בכוח חום האש לשורפם.

קיצור שלחן ערוך (פויפר) הלכות בשר בחלב חלק ב קונטרס הביאורים סימן ג, שו"ת מעשה חושב חלק ה עמ' קנח, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, שחום זה עדיף מהגעלה.

קיצור שלחן ערוך (פויפר) בשר וחלב חלק ב פרק יב הערה 7, בשם הגר"ש ווזנר, ועיין שם סעיף ו, שכאשר מכשירים כלי בתנור, יש לנקות את הכלי מלכלוכים ופירורי חמץ, כיוון שלא ניתן לדעת בוודאות שחום התנור ישרוף את החמץ.