כלי שבלע חמץ על ידי כבישה או מדבר חריף

אף שחמץ קר אינו נותן טעם בכלי, ישנם כמה מצבים שבהם חמץ קר נותן טעם בכלי. מצב אחד הוא שהיית חמץ נוזלי קר בכלי עשרים וארבע שעות (כבישה). במצב זה, טעם החמץ חודר לדפנות הכלי, וכדי להוציאו יש להגעיל את הכלי¹. לדוגמה: כלי שמאחסנים בו דייסת חמץ נוזלית קרה, טעם הדייסה נבלע בכלי, ואם רוצים להשתמש בכלי בפסח, יש להגעיל אותו. 

מצב נוסף שבו חמץ קר נותן טעם בכלי הוא כאשר החמץ חריף או מלוח. במצב זה, חריפות החמץ או מליחותו מבליעים טעם בכלי, וכדי להוציא את הטעם הבלוע בכלי, יש להגעיל אותו². לדוגמה: גביע כסף שמזגו לתוכו ויסקי צריך הגעלה, אף שהוויסקי היה קר. 

כלי שבלע חמץ על ידי כבישה או מדבר חריף, הטוב ביותר הוא להכשירו על ידי הגעלה בכלי ראשון³, אך אפשר להכשיר אותו גם על ידי כבישתו במים שלושה ימים, וכך הוא סדר הכשרתו: מנקים את הכלי, מכניסים אותו לכלי אחר, מלא מים, כך שהכלי שאותו מכשירים יהיה שקוע כולו במים, ומשאירים אותו כך עשרים וארבע שעות. לאחר עשרים וארבע שעות, מחליפים מים, ושוב מכניסים את הכלי למים למשך עשרים וארבע שעות, ולאחר עשרים וארבע שעות מחליפים שוב את המים, ומכניסים את הכלי למים בפעם השלישית, למשך עשרים וארבע שעות⁴.