כלי ראשון וכלי שני

שו"ע תנא ה, ומשנ"ב שם. ועיין חזון איש אורח חיים סימן קכב ס"ק ה, שכלי ראשון שבלע חמץ לאחר שהסירו אותו מהאש, אפשר להגעילו בכלי ראשון שהוסר מהאש, וכל שכן שאפשר להגעילו בכלי ראשון שעל האש, שאינו מעלה בועות, ועיין סידור פסח כהלכתו פרק א סעיף ד, שחום המים שמגעילים בהם צריך להיות כחום החמץ בשעה שנבלע בכלי, ועיין שם שכיוון שקשה לאמוד זאת, יש להגעיל את הכלי בכלי ראשון שמעלה בועות. ועיין משנ"ב תמז כד, וכף החיים תמז ע, ואור לציון חלק ג פרק י הערה ו, שגוש אוכל שניתן בכלי שני (לדוגמה: חתיכת שניצל), דינו ככלי ראשון, כיוון שהוא אוצר בתוכו את חומו, ואם נעצו בו מזלג, המזלג צריך הכשרה בכלי ראשון, ועיין משנ"ב שם, שהסתפק אם דבר גוש נחשב ככלי ראשון לאחר שהועבר לכלי שלישי, ועיין ערוך השלחן תמז כג, ואור לציון שם, שאף שיש חולקים וסוברים שגוש אוכל אינו נחשב ככלי ראשון, בפסח מחמירים.