דיני הליבון

הגעלה רק מפליטה את טעם החמץ, אבל ליבון חמור שורף את החמץ ומכלה אותו. לכן אין צורך לנקות את הכלי לפני שמלבנים אותו, כיוון שגם אם ישנם פירורי חמץ שמסתתרים מתחת ללכלוך או בין חלקי הכלי, הם יישרפו בליבון¹. כמו כן, ההלכות שתכליתן למנוע בליעה חוזרת של טעם החמץ בכלי לאחר ההגעלה לא נאמרו בליבון, כיוון שלאחר הליבון לא נותר שום חמץ שעלול להיבלע בחזרה בכלי. לכן מותר ללבן כלי שהוא בן יומו², מותר ללבן כלי בפסח³, אין צורך ללבן את כל הכלי בבת אחת⁴, ואין צורך לשטוף את הכלי לאחר הליבון⁵. 

הכשרת כלים על ידי ליבון רומזת לכך שכשם שבכוח האש להכשיר את כל הכלים, גם אלו שבליעת החמץ חזקה בהם והם מלוכלכים ומטונפים מבחוץ, כך גם בכוח התורה, שנמשלה לאש, לטהר את האדם מכל המעשים המקולקלים שדבקו בו, ולהוציא ממנו את טומאת העוונות שנבלעו בגופו⁶.