2.
רמ"א תרמה ו, עיין כף החיים תרמה מז, עיין חזון עובדיה עמ' רצו, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נב סעיף לז, עיין אור לציון חלק ד פרק לב הערה ב ד"ה ואם נקטם. ביתר ביאור: לדעת הרמ"א 'ראשו' הוא העלה האמצעי של הלולב, ועיין באור הלכה תרמה ו ד"ה רב, שלדעת הנהר שלום והמאמר מרדכי, גם השלחן ערוך סובר כן, ולדעת הב"ח הט"ז והגר"א, השלחן ערוך חולק על הרמ"א וסובר ש'ראשו' הם רוב העלים העליונים הגבוהים מהשדרה, ואם רק העלה האמצעי נקטם, הלולב כשר, ועיין כף החיים שם, וחזון עובדיה שם, והלכות חגים לגר"מ אליהו שם, ואור לציון שם, שיוצאי ספרד מחמירים לכתחילה כדעת הרמ"א. ועיין אור לציון שם, שיוצא ספרד הנוטל לולב שעלהו האמצעי נקטם, יברך על נטילתו, כיוון שגם לדעת הרמ"א בשעת הדחק יש לברך על לולב שעלהו האמצעי נקטם. ועיין משנ"ב תרמה כז, שקטימת העלה האמצעי פוסלת את הלולב, גם אם הוא נקטם מעט, ועיין באור הלכה שם, שלדעת השלחן ערוך קטימת מקצת מהעלה האמצעי בוודאי אינה פוסלת את הלולב, וכן מקל בחזון עובדיה עמ' רצו, ועיין חזון עובדיה שם, שלכתחילה טוב להדר שלא ליטול לולב שהעלה העליון שלו נחלק אפילו במקצת. ועיין הליכות שלמה פרק י דבר הלכה ד, ושלמי תודה (פלמן) סוכות עמ' תקטו, בשם הגראי"ל שטיינמן והגר"נ קרליץ, וארבעת המינים למהדרין (תשס"ז) עמ' צב, שקטימה כלשהי פוסלת רק אם היא נראית לרוב בני אדם בהשקפה ראשונה ללא הסתכלות מעמיקה, כיוון שפסול נקטם ראשו הוא מדין "הדר" (עיין פרק כ), ועיין הלכות חג בחג עמ' מח הערה 22, ואוצר ארבעת המינים (תשפ"ב) בירורים סימן י. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נב סעיף לז, שקוץ היוצא מראש העלה האמצעי של הלולב (תמונה 8876 – להגדיל את התמונה קצת ולתת את החלק העליון שרואים את הקוץ יוצא מהעלה) נחשב חלק מהעלה, ואם הוא נקטם, הלולב פסול, וכן משמע מדברי הגרי"ש אלישיב בספר אשרי האיש פרק כח סעיף ד, ועיין קובץ מבית לוי גיליון ד (תשרי תשנ"ד) עמ' כא, בשם הגר"ש ווזנר, וארבעת המינים למהדרין (תשס"ז) עמ' צה, בשם הגר"נ קרליץ, שחולקים וסוברים שהוא אינו נחשב חלק מהעלה ואם הוא נקטם הלולב כשר, ועיין חזון עובדיה עמ' רצז, שכתב כעין זה. ועיין משנ"ב תרמה כט, שיש המכשירים לולב שיש לו שתי תיומות שאחת מהן נקטמה, ועיין אשרי האיש פרק כח סעיף ח, שפוסל.
שמחה יתרה בסוכות
לולב שנקטם ראשו
קריאת הפרק ברצף