לולב סדוק ('הימנק')

רמ"א תרמה ז, ובאור הלכה שם ד"ה נסדק, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נב סעיף מב, ילקוט יוסף (תשע"ו) עמ' קכב. ועיין באור הלכה שם ד"ה נסדק, שיש להסתפק אם לדעת השלחן ערוך די בכך שהעלה האמצעי נסדק כהימנק כדי לפסול את הלולב, או שצריך שרוב עלי הלולב ייסדקו כהימנק (ועיין חזון איש אורח חיים סימן קמה ס"ק ט, שכוונת הביאור הלכה לרוב העלים העליונים). ועיין לבושי שרד על ט"ז תרמה ט, וחיי אדם קמט י, שסדק בעובי כלשהו בין העלים פוסל את הלולב מדין נסדק כהימנק, ועיין דעת תורה למהרש"ם סימן תרמה סעיף ז, שחולק וסובר שסדק בעובי כלשהו בין העלים אינו פוסל את הלולב, ורק אם העלים רחוקים זה מזה מחמת הסדק, הלולב פסול מדין נסדק כהימנק, ועיין חוט שני עמ' רעח אות א, וארחות רבנו (תשע"ד) חלק ג עמ' לב-לג, שכתבו כעין זה בשם החזון איש, ועיין הליכות שלמה פרק י דבר הלכה ט, שגם לדעת הלבושי שרד צריך שהעלים יתרחקו זה מזה, אלא שלשיטת לבושי שרד די בכך שיתרחקו מעט, ולשיטת מהרש"ם צריך שיתרחקו יותר, ועיין הליכות שלמה שם, ותשובות והנהגות חלק ג סימן קפא, שפסקו כמהרש"ם. ועיין דעת תורה שם, וקובץ מבית לוי גיליון ד עמ' כב, שאם כאשר מניחים את הלולב או כאשר מנענעים אותו, שני חלקי העלה נוגעים זה בזה, אין זה נסדק כהימנק, והלולב כשר.