פרק יז - דיני לולב

נאמר בתורה: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל"¹. "כַּפֹּת תְּמָרִים" הם ענפי הדקל הפנימיים שבלב הדקל, הנקראים בלשון חז"ל ובשפתנו - לולבים², והם מכונים "כַּפֹּת תְּמָרִים" כיוון שעליהם דבוקים זה בזה, כאילו הם כפותים (קשורים)³. מכך שהמילה "כַּפֹּת" כתובה בתורה בכתיב חסר (ללא האות וי"ו) למדו חז"ל שצריך ליטול לולב אחד בלבד⁴.

אורך שדרת הלולב צריך להיות ארבעה טפחים¹ (32 ס"מ, ויש מחמירים: 40 ס"מ²). הטעם לשיעור זה הוא שהלולב ניטל מעץ דקל, שהוא גבוה יותר משאר המינים, ולכן כאשר אוגדים את ארבעת המינים, שדרת הלולב צריכה לבלוט לפחות טפח מעל ההדסים והערבות³; וכיוון שאורכם של ההדסים והערבות הוא שלושה טפחים, אורך שדרת הלולב צריך להיות ארבעה טפחים⁴.

לולב עקום מעט הוא לולב כשר¹ (תמונה 8799), אך מצווה מן המובחר שהלולב יהיה ישר לגמרי, כיוון שלולב ישר נאה יותר².

לולב שנחלקה התיומת שלו - פסול¹, ונחלקו השלחן ערוך והרמ"א מהי תיומת. לדעת השלחן ערוך, כל עלה בלולב מורכב משני עלים המחוברים בגבם זה לזה (תמונה 9223), ונקודת החיבור ביניהם נקראת תיומת², כיוון שהיא משלימה את שני חלקי העלה להיותם אחד (תם=שלם)³. לולב שנחלקה התיומת שלו ברוב עלי הלולב, דהיינו ששני חלקי העלה ברוב עלי הלולב נחלקו ונפרדו זה מזה - הלולב פסול⁴. הטעם לכך הוא שחיבור שני חלקי העלה זה לזה הוא אחד המאפיינים הייחודיים של ענפי הדקל, וחסרונו הוא חיסרון משמעותי בשלמות הלולב⁵. לעומת זאת, לדעת הרמ"א התיומת היא העלה האמצעי של הלולב (תמונה 8892), ואם שני חלקי העלה האמצעי נפרדו זה מזה - הלולב פסול, אף אם בכל עלי הלולב הנותרים חלקי העלה מחוברים זה לזה⁶ (תמונה 8871). לשיטתו העלה האמצעי נקרא תיומת, כיוון שהוא מתאם ומחבר בין העלים שמימין לשדרה ובין העלים שמשמאל לה⁷. והטעם לכך שדינו של עלה זה חמור יותר משאר העלים בלולב הוא שעלה זה בולט וניכר יותר משאר עלי הלולב, וכאשר אדם מסתכל על לולב הוא ממקד בו את מבטו, ולכן חיסרון בו בולט יותר מחיסרון בשאר עלי הלולב⁸. 

לדעת השלחן ערוך, לולב שהעלה האמצעי שלו נחלק הוא לולב כשר, כיוון שרוב עלי הלולב לא נחלקו⁹. אף שיוצאי ספרד נוהגים בדרך כלל כדעת השלחן ערוך, בעניין זה הם מחמירים לכתחילה כדעת הרמ"א ונמנעים מליטול לולב שהעלה האמצעי שלו נחלק¹⁰. זאת כיוון שמצוות ארבעת המינים היא מצווה חשובה שראוי להחמיר בה כאשר אפשר לעשות זאת בקלות. וכיוון שלולבים שהעלה האמצעי שלהם לא נחלק מצויים לרוב, ראוי להחמיר בכך ולקיים את המצווה לפי כל הדעות¹¹.

לולב שהעלה האמצעי שלו נחלק הוא פסול רק אם רוב העלה נחלק, אך אם מיעוט העלה נחלק, הלולב כשר¹². אך מצווה מן המובחר לקחת לולב שהעלה האמצעי שלו לא נחלק כלל¹³, משום שכאשר העלה נחלק אפילו במעט, נענועי הלולב עלולים להרחיב את הסדק שבין העלים ולגרום לשני חלקי העלה להיפרד זה מזה לרוב אורך העלה¹⁴.

אדם הבוחר לולב ובודק אם נחלקה התיומת שלו, ייזהר מאוד שלא לגרום לפתיחת התיומת, ואם הוא גרם לפתיחת התיומת, עליו לשלם למוכר על הנזק שגרם לו. ויש לזכור שנטילת לולב שתיומתו סגורה לגמרי היא מידת חסידות, וגזל הוא איסור דאורייתא¹⁵.

הלולב צריך להיות נאה והדור. זאת למדים מכך שהציווי ליטול לולב כתוב יחד עם הציווי ליטול אתרוג. סמיכות הציוויים זה לזה מלמדת שיש להשוות את דיניהם, וכשם שהאתרוג צריך להיות נאה והדור, כיוון שהוא נקרא "פרי עץ הדר", כך גם הלולב צריך להיות נאה והדור¹. לכן לולב שהעלה האמצעי שלו נחתך או נשבר ('נקטם ראשו') - פסול² (תמונה 9239 - צריך רק את החלק העליון של הלולב איפה שהעלה חתוך), כיוון שהדבר פוגע בנויו ובהדרו³.

לולב שהעלה האמצעי שלו נחלק כ'הימנק', כלומר כמזלג בעל שתי שיניים¹ (תמונה 2400), ושני חלקי העלה פונים כל אחד לכיוון אחר עד שהם נראים כשני עלים (תמונה 8767 – העיקר הוא החלק העליון) - הוא לולב פסול². הטעם לפסול זה הוא שחכמים דרשו מהפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם"³ שהלולב צריך להיות תם (וּלְקַח - תָם), כלומר שלם כפי שלמות תבניתו וצורתו; וכיוון שהמבנה האופייני של לולב הוא ששני חלקי העלה האמצעי שלו צמודים זה לזה ומקבילים זה לזה - כאשר הם נוטים לצדדים שונים, הם פוגמים את שלמות צורת הלולב⁴.

כאשר הלולב גדל על העץ, ישנה קליפה חומה דקה המכסה אותו, ונקראת 'קורֵה' (תמונה 8819 – לא צריך את כל הלולב מספיק את הרבע העליון שלו). קליפה זו נושרת בתהליך גידול הלולב, אך ישנם לולבים שנקטפים מהעץ לפני שהקורֵה נושרת, והם מגיעים לשוק כאשר הם עטופים בקליפה זו. לולב המכוסה בקורֵה - כשר, ואין צורך להסיר את הקורֵה כדי לבדוק אם תיומתו נחלקה או נסדקה כהימנק¹, כיוון שפסולים אלו אינם מצויים². ועוד שלדעת פוסקים רבים, גם אם העלים שתחת הקורֵה נחלקו או נסדקו, הלולב כשר, כיוון שהקורֵה נחשבת חלק מהלולב והיא מחברת אותם³. 

למנהג יוצאי ספרד, לולב עם קורֵה הוא לולב מהודר יותר⁴, כיוון שהקורֵה שומרת על התיומת שלא תיפתח⁵. אך רבים מיוצאי אשכנז מעדיפים לולב ללא קורֵה, כיוון שלמנהגם, בזמן שמנענעים את הלולב יש להרעיד את העלים שיתרחקו זה מזה וישמיעו קול⁶, ובלולב עם קורֵה לא ניתן להרעיד את העלים⁷. לפי מנהג יוצאי ספרד אין חיסרון בכך שלא ניתן להרעיד את עלי הלולב בזמן הנענועים, כיוון שלמנהגם אין מרעידים את הלולב בזמן הנענועים⁸. 

אדם הקונה לולב ורוצה להסיר את הקורֵה כדי להתבונן בראש הלולב אינו רשאי לעשות כן מבלי לקבל את הסכמת המוכר, כיוון שיש קונים החפצים בלולב סגור על ידי קורֵה, ובהסרת הקורֵה ערך הלולב יורד ויש בכך נזק למוכר⁹.

לולב שעליו העליונים עקומים מעט כמין זיגזג הוא לולב כשר¹ (איור 1001).

לולב שעליו העליונים כפופים הוא לולב כשר¹ (תמונה 8845 – 2 לא צריך את כל התמונה, מספיק החצי העליון), כיוון שדרכם של לולבים רבים לגדול כך ואין בכך מום². יש סוברים שלולב זה עדיף על לולב שעליו העליונים אינם כפופים, וכך כותב הרא"ש: "ואני אוהב אותו יותר לצאת בו, לפי שאין עליו נחלקים ותיומתו קיימת"³. ויש מחמירים שלא ליטול לולב שעליו העליונים כפופים, כיוון שיש סוברים שהוא פסול⁴, שכן אינו הדור⁵.