פטוֹר 'מצטער' כאשר אפשר להינצל מן הצער

פטוֹר 'מצטער' נאמר רק כאשר לא ניתן לשבת בסוכה ולהינצל מהצער, אך כאשר ניתן להינצל מהצער והדבר אינו כרוך בטרחה רבה, חובה לעשות כן ולשבת בסוכה¹. לדוגמה: כאשר קר בסוכה והשינה בה כרוכה בצער, אך ניתן להביא אליה שמיכה עבה שתגן מהקור - יש להביא לסוכה שמיכה עבה, ולישון בסוכה². כמו כן, כאשר חם בסוכה, וניתן להביא אליה מאוורר בלא טרחה רבה, יש להביאו ואין נפטרים מהשהות בה מדין 'מצטער'³. כמו כן, כאשר כבה החשמל בסוכה בליל שבת או בליל יום טוב, וישנו צער לאכול בחושך, אין להמשיך את הסעודה בבית אלא יש לעבור לסוכה אחרת שיש בה אור. אך אם המעבר לסוכה אחרת כרוך בטרחה רבה, אין צורך לטרוח טרחה רבה לשם כך ואפשר להמשיך את הסעודה בבית⁴. 

הטעם לכך שאין פטור של 'מצטער' כאשר אפשר להינצל מן הצער הוא שכאמור לעיל, פטור זה מבוסס על דרשת חכמים "תשבו כעין תדורו", שממנה לומדים שעל האדם לשבת בסוכה כדרך שבה הוא דר בביתו; וכשם שבשבתו של אדם בביתו, הוא אינו יוצא לבית אחר אלא טורח להינצל מן הצער כאשר יש לו אפשרות לכך, כך גם בשבתו בסוכה, עליו לטרוח להינצל מן הצער אם יש באפשרותו, ואינו רשאי לצאת מהסוכה ולהיכנס לביתו⁵.