חזרה לסוכה כאשר הצער פוסק באמצע סעודה או שינה

שו"ע תרלט ו. ועיין משנ"ב תרלט לח, וכף החיים תרלט פב, שההיתר להמשיך את הסעודה בבית הוא רק אם האדם התיישב לאכול בבית, ועיין חזון עובדיה עמ' רו, שחולק וסובר שדי בכך שהאדם נכנס לביתו. ועיין ביאור הלכה תרלט ז ד"ה הדיוטות, שאדם המחמיר לחזור לסוכה אף שהוא באמצע הסעודה, מקבל על כך שכר, ואין הוא נקרא הדיוט, כיוון שבשעת קיום המצווה אין לו צער.

בכורי יעקב תרלט לד, ערוך השלחן תרלט כד.

הליכות שלמה מועדים חלק א פרק א הערה 108, חזון עובדיה עמ' רה. עיין שו"ע ורמ"א תרלט ז, שההיתר להמשיך לישון הוא רק עד שיעלה עמוד השחר וייעור משנתו, ועיין הליכות שלמה שם, וחזון עובדיה שם, שבזמננו, שרוב העולם נוהגים להמשיך לישון לאחר עלות השחר, המתעורר לאחר עלות השחר אינו חייב לחזור לסוכה, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין סוכה כהלכתה פרק ט הערה לג, שהסתפק בזה, ועיין חוט שני, שחולק. ועיין משנ"ב תרלט מ, שכאשר החזרת כלי המיטה לסוכה כרוכה בטורח, יש להסתפק אם מותר לישון בבית, גם כאשר הגשמים פסקו לפני שהאדם נשכב במיטתו. ועיין בכורי יעקב תרלט לז, וחזון עובדיה עמ' רו, שאדם שישן בסוכה ביום, ויצא מהסוכה מחמת גשמים והמשיך לישון בבית, והתעורר משנתו לאחר שפסקו הגשמים, אינו רשאי להמשיך ולישון בבית ועליו לחזור לסוכה. ועיין משנ"ב תרלט יח, שאדם שאינו יכול לקיים מצוות עונה בסוכה יקיימה בבית, ולאחר קיום המצווה אין הוא צריך לחזור לסוכה, אלא רשאי הוא לישון בבית עד הבוקר.