logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק יד - פטוֹר מצטער וחולה מן הסוכה. פרק יד - פטוֹר מצטער וחולה מן הסוכה

דין "מצטער פטור מן הסוכה"

facebook email whatsapp

"מצטער פטור מן הסוכה"1, כלומר אדם שהישיבה בסוכה גורמת לו צער אינו צריך לשבת בה. לדוגמה: כאשר קר מאוד או חם מאוד והישיבה בסוכה כרוכה בצער, או כאשר יש בסוכה זבובים או יתושים המצערים את היושב בה, וכן כאשר יורד גשם - אין חיוב לשבת בסוכה ואפשר לאכול ולישון בבית2

היתר זה נלמד מהפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים"3. משמעותו של פסוק זה היא שבחג הסוכות יש לשבת בסוכה ולעשותה למקום המגורים של האדם, במקום בית הקבע שלו, ומכך למדו חז"ל שהישיבה בסוכה צריכה להיעשות כדרך שבה אדם דר בביתו ("תשבו כעין תדורו"). וכשם שבכל ימות השנה, אדם מוכן לצאת מביתו ולשהות בבית סמוך כדי למנוע מעצמו צער, כך גם בסוכות רשאי הוא לצאת מהסוכה ולשהות בביתו כדי למנוע מעצמו צער4.

שיעור הצער שבקיומו מותר לאדם לצאת מהסוכה הוא צער כזה שאדם היה יוצא מביתו לבית אחר הסמוך לביתו, כדי להינצל ממנו5

אדם שמצטער לשבת בסוכה ואף על פי כן נשאר לשבת בה, אינו מקבל על כך שכר, ונקרא הדיוט. ובוודאי שאין לו לברך במצב זה "לישב בסוכה", כיוון שאדם אינו מצווה לשבת בסוכה כאשר הוא מצטער6.

6 הערות

1.
שו"ע תרמ ד.
2.
עיין שו"ע סימן תרלט סעיף ה וסימן תרמ סעיף ד, ומשנ"ב תרלט לא. ועיין רמ"א תרמ ד, שמצטער פטור מהסוכה רק אם הכניסה לבית תמנע את הצער. ועיין רמ"א תרמ ד, ומשנ"ב שם כח, שאדם המצטער מדבר שדרך בני אדם שלא להצטער ממנו, חייב בסוכה, כיוון שבטלה דעתו אצל כל אדם. ועיין חוט שני עמ' רנח, שאדם שאשתו מפחדת לישון לבדה בבית והוא מצטער בצערה, רשאי לישון עמה בבית, ועיין תשובות והנהגות חלק ד סימן קסה, והגר"א וייס שליט"א בקובץ מוריה אלול תשע"ה (גיליון ת-תב) עמ' שכג, שכתבו כעין זה, ועיין קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק טז סעיף ד, ופסקי ההלכות (ינאי) על משנה ברורה חלק ו עמ' קנח הערה 11, בשם הגר"ח קנייבסקי, שחולקים, וכן נראה מדברי הגרי"ש אלישיב שהובאו בספר חשוקי חמד על סוכה כה א עמ' קנא, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאם הדבר מפריע לו לישון הוא רשאי לישון עם אשתו בבית. ועיין שו"ת התעוררות תשובה חלק ג סוף סימן תכח, וחזון עובדיה עמ' קנד, שאדם שאביו מצטער מכך שהוא ישן בסוכה, שכן הוא חושש שבנו יצטנן ויחלה, רשאי לישון בבית כדי למנוע מאביו צער.
3.
ויקרא כג מב.
4.
עיין אשל אברהם (בוטשאטש) סימן תרמ סעיף ד, ומשנ"ב תרמ יג, והליכות שלמה פרק ט סעיף יח.
5.
רמ"א תרלט ה, ואשל אברהם (בוטשאטש) סימן תרמ סעיף ד.
6.
רמ"א תרלט ז, ומשנ"ב שם מה. ועיין ביאור הלכה תרלט ז ד"ה וכל, שהסיבה לכך ש'מצטער' שנשאר לשבת בסוכה אינו מקבל על כך שכר הוא שאדם המצער עצמו בחג פוגע בכבוד החג. ועיין שו"ת מנחת אלעזר חלק ד סימן לא, ושו"ת מהרש"ג חלק ב סימן לט, ואוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי סוכות עמ' שב אות קכט ואילך, שאדם שנשאר לשבת בסוכה כאשר יורד גשם בסוכה, כיוון שלרוב שמחתו במצווה הגשם אינו גורם לו צער, אינו נקרא הדיוט.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ