שיעור האכילה

הראשונים נחלקו מהי כמות הפת שיש לאכול כדי לקיים את מצוות אכילה בסוכה בלילה הראשון של סוכות, ולדעת רוב הראשונים, די לאכול כזית פת כדי לקיים את המצווה¹. הטעם לכך הוא שכאמור לעיל, המקור למצוות אכילת פת בסוכה בלילה הראשון של סוכות היא מצוות אכילת מצה בליל הסדר, וכיוון שבליל הסדר יש לאכול כזית מצה, כך גם בסוכות יש לאכול כזית פת². יש ראשונים שחולקים על זה, וסוברים שיש לאכול פת בשיעור של קצת יותר מכביצה³. לדבריהם, המצווה לאכול בסוכה בליל יום טוב ראשון היא מצווה על אכילת קבע, וזאת על פי הגדרים הנלמדים מהדרשה "תשבו - כעין תדורו". דרשה זו מלמדת שהמצווה לשבת בסוכה צריכה להיעשות כדרך שאדם דר בביתו. אכילה קלה אדם אוכל מחוץ לביתו, אך אכילת קבע הוא מקפיד לאכול בבית, ולכן רק אכילה כזו יש לאכול בסוכה; ואם כן יש לקיים את המצווה לאכול פת בלילה הראשון של סוכות באכילת קבע, שהיא אכילת פת בשיעור של יותר מכביצה⁴. ואף שמצוות אכילת פת בליל יום טוב ראשון נלמדת ממצוות אכילת מצה בליל הסדר, ומצוות אכילת מצה מתקיימת באכילת כזית מצה, לדעתם אין לומדים מפסח את פרטי המצווה אלא רק את עיקרהּ⁵. 

להלכה נפסק כדעה הראשונה, שדי לאכול כזית פת כדי לקיים את המצווה⁶, אך נכון לאכול כביצה פת, כדי לקיים את המצווה לדעת כולם⁷. 

שיעור כזית הוא כ-29 סמ"ק (כשליש פרוסת לחם⁸), ויש מחמירים וסוברים ששיעור כזית הוא 50 סמ"ק⁹(כחצי פרוסת לחם¹⁰). שיעור כביצה הוא כ-60 סמ"ק. ויש מחמירים וסוברים ששיעור כביצה הוא כ-100 סמ"ק¹¹. אך אין צורך להחמיר כדעה זו, כיוון שאכילת כביצה פת היא חומרה, ואין צורך להחמיר חומרה על חומרה¹². 

יש מיוצאי ספרד המשערים את שיעור כזית במשקל¹³, ולמנהגם יש לאכול כ-30 גרם פת (כפרוסת לחם¹⁴).