ברכה על לימוד, שינה ושהייה בסוכה

רמב"ם סוכה ו יב. ועיין ביאור הגר"א תרלט ח, ומעשה רב סוכה אות ריח, שהגר"א פסק כדעת הרמב"ם, ועיין ארחות רבנו (תשע"ד) חלק ב עמ' יד, שכך גם נהג החזון איש, ועיין קיצור הלכות המועדים לגר"ש דבליצקי פרק יד סעיף ז, שיש מיוצאי אשכנז שנוהגים כן.

רא"ש סוכה פרק ד סימן ג, וטור סימן תרלט, בשם רבנו תם.

שו"ע ורמ"א תרלט ח, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם מו, ושער הציון שם צב, שלדעת רבנו תם, הברכה על האכילה פוטרת את שאר הדברים הנעשים בסוכה, בין שנעשו לאחר האכילה ובין שנעשו לפניה.

ביתר הרחבה ודיוק: השלחן ערוך והרמ"א פסקו להלכה כשיטת רבנו תם, שברכת "לישב בסוכה" הנאמרת על האכילה בסוכה פוטרת את שאר הפעולות הנעשות בסוכה, כלימוד ושינה, אך האחרונים נחלקו בביאור שיטת רבנו תם. עיין מאמר מרדכי תרלט ח, שפירש כוונת רבנו תם שברכת "לישב בסוכה" תוקנה רק על אכילה בסוכה, ולא על שום דבר אחר שעושים בסוכה, ולכן לעולם אין לברך "לישב בסוכה" על לימוד בסוכה, על שינה או על שהייה בה, ועיין ערוך השולחן תרלט כח, וכף החיים תרלט צז, וחזון עובדיה עמ' קעח סוף הערה ס, וקיצור שלחן ערוך עם הערות הגר"מ אליהו סימן קלה הערה ח, שפסקו כדעה זו. ועיין ט"ז סימן תרלט סוף ס"ק כ, שחולק וסובר שישנם מצבים שבהם לפי רבנו תם יש לברך על השהייה בסוכה על השינה או על הלימוד בה. לדבריו, אמנם רבנו תם אמר שאכילה פוטרת שהייה, שינה ולימוד שנעשו או שעתידים להיעשות בסוכה, אך כוונתו היא לשהייה, שינה ולימוד שנעשו או שעתידים להיעשות באותו יום, אך אין היא פוטרת שהייה, שינה ולימוד שנעשו או שעתידים להיעשות ביום אחר. לדוגמה: אדם שאכל בבוקר אכילת קבע ובירך לפני האכילה "לישב בסוכה", פטר בברכה זו את השהייה השינה והלימוד שהוא עתיד לעשות בסוכה במשך אותו יום, ואין הוא צריך לברך "לישב בסוכה" לפני שישהה, ילמד או ישן בסוכה באותו יום. כיוצא בזה, אדם שבדעתו שלא לאכול אכילת קבע כל היום אלא רק סמוך לערב, גם הוא אינו צריך לברך "לישב בסוכה" לפני שישהה, ילמד או ישן בסוכה במשך היום, כיוון שהברכה שהוא עתיד לברך לקראת ערב תפטור את השהייה, השינה והלימוד שנעשו בסוכה במשך היום. אך אדם שבדעתו שלא לאכול אכילת קבע כל היום אלא רק בלילה, הברכה שיברך בלילה לא תפטור את השהייה, השינה והלימוד שייעשו בסוכה במשך היום, ועליו לברך לפניהם "לישב בסוכה". לכן, הנכנס לסוכה כדי לישון, ללמוד או לשהות בה, ובדעתו שלא לאכול אכילת קבע כל היום, צריך לברך "לישב בסוכה" לפני פעולות אלו. אף שהמשנה ברורה (תרלט מח) פסק כדעת הט"ז, סתמנו למעלה שאין לברך "לישב בסוכה" על לימוד ושינה בסוכה, כיוון שמצב זה, שאדם אינו מברך "לישב בסוכה" על אכילה בסוכה כל היום, אינו מצוי. ועיין קיצור הלכות מועדים לגר"ש דבליצקי פרק יד סעיף ז, שאף שהמשנה ברורה פסק כדעת הט"ז, מנהג העולם הוא כמאמר מרדכי ולא כט"ז. דעה שלישית בהבנת דברי רבנו תם היא דעת החיי אדם, והיא הדעה המובאת להלן בסמוך, בתור מנהג חלק מיוצאי אשכנז. ועיין משנ"ב סימן תרלט ס"ק טו וס"ק מו, שאף שההלכה היא כרבנו תם, ראוי להימנע משהייה בסוכה מבלי לברך "לישב בסוכה", כיוון שלפי הרמב"ם יש בכך חיסרון. לכן נכון לאכול בתחילת השהייה בסוכה עוגה ('פת הבאה בכיסנין') בשיעור של קצת יותר מכביצה, ולברך לפני כן "לישב בסוכה". ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת האזינו אות ח, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נא סעיף יז, שבכל פעם שאדם מברך "לישב בסוכה", יתכוון לפטור בברכתו את כל הדברים שהוא עתיד לעשות בסוכה עד הפעם הבאה שיברך "לישב בסוכה".