זמנה של מצוות הסוכה בחודש תשרי

יציאת ישראל ממצרים הייתה בחודש ניסן וממילא גם זמן ישיבתם בסוכות היה בחודשי הקיץ, ואם כן נשאלת השאלה מדוע נחגג חג הסוכות דווקא בחודש תשרי? בעל הטורים משיב על כך כי אם היו ישראל יושבים בסוכות בחודשי הקיץ, לא היה ניכר שהם עושים זאת במצוות הבורא יתברך, כיוון שדרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולשבת בה בחודשי הקיץ. אבל כאשר ישראל יושבים בסוכה דווקא בחודשי החורף, שבהם עלולים לרדת גשמים, ודרך כל אדם להיכנס מן הסוכה לביתו כדי להישמר מהם - בכך ניכרת כוונתם לשבת בסוכה במצוות ה' עליהם, ולא מתוך הנאתם ותועלתם¹.

תשובה נוספת לשאלה זו מביא בעל ערוך השלחן. לפי דבריו, בכך שנצטווינו לשבת בסוכה בתשרי ולא בניסן, רצה ה' להראות לנו את גודל אהבתו, שאף שחטאנו כל השנה, מכל מקום השגחתו לא סרה מאתנו ובצל כנפיו אנו יושבים. בדור המדבר כאשר עם ישראל חטא בעגל, הסתלקו מהם ענני הכבוד. אך לאחר שנתרצה ה' לישראל ואמר למשה "סלחתי כדבריך", הוא נתן להם את הלוחות השניים, וציווה עליהם את המשכן להשרות שכינתו בתוכם; ובט"ו בתשרי, כאשר עם ישראל התחיל לבנות את המשכן, חזרו ענני הכבוד. חזרתם הורתה שהשגחתו של ה' ואהבתו לא סרו מעם ישראל אף שחטאו בחטא חמור, כמו שנאמר: "אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר, עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בַּיּוֹם לְהַנְחֹתָם בַּדֶּרֶךְ וְעַמּוּד הָאֵשׁ בַּלַּיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ"². וכמו שלא סרה אהבת ה' לישראל על אף חטא העגל, כך גם לאחר שחוטא האדם במשך השנה, מקבל ה' את תשובתו ביום הכיפורים, ומצווה עליו לשבת בסוכה מיד לאחר מכן, להורות שאחר כל החטאים לא סרה אהבתו ממנו, והוא משגיח עליו מכל צרה ופגע, מושיב אותו בצלו הקדוש והטהור וסוכך עליו³.