הבדלה

משנ"ב תרלט ל, כף החיים תרלט סו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נא סעיף ו. ועיין חזון עובדיה עמ' קלח, שמשמע שאין צריך להבדיל בסוכה. ועיין הליכות שלמה פרק ט דבר הלכה כב, שחובה להבדיל בסוכה, כיוון שבכל ימות השנה אדם אינו מבדיל ברחוב. ועין שער הציון תרלט נז, והליכות שלמה שם הערה 84, שבתי כנסת שרגילים לעשות בהם הבדלה לאחר התפילה, יכולים לעשות הבדלה בבית הכנסת גם בסוכות. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן מב אות ב, שאדם נשוי שקשה לאשתו לרדת לסוכה לשמוע הבדלה, יבדיל בסוכה ואשתו תבדיל בבית, ואם ירצה יבדיל בבית, וישתה מהיין שיעור הקטן מרביעית וגדול ממלוא לוגמיו (כ-60 סמ"ק). 

עיין הליכות שלמה פרק ט דבר הלכה כב. ועיין הליכות שלמה שם סעיף יא, שיש לברך את ברכת "לישב בסוכה" לפני ברכת בורא פרי הגפן, ועיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), שחולק וסובר שיש לברך "לישב בסוכה" לפני שתיית היין, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק נח הערה קג, שביאר טעמה של כל דעה, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאין לברך את ברכת "לישב בסוכה" לפני שתיית היין, כיוון שהיא מהווה הפסק בין ברכת "בורא פרי הגפן" לשתייה, ולכן יש לברכה לפני ברכת "בורא פרי הגפן" או אחרי ההבדלה, לפני אכילת מיני המזונות. ועיין הליכות שלמה פרק ט סעיף יא, ואוצר מנהגי חב"ד חלק אלול-תשרי סוכות אותיות קפח-קפט, שמעיקר הדין גם אדם שאינו עתיד לאכול לאחר ההבדלה יותר מכביצה מיני מזונות, רשאי לברך "לישב בסוכה", ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק נח סעיף כב, שחולק, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאם המבדיל מתכונן להישאר בסוכה לאחר ההבדלה, הוא רשאי לברך "לישב בסוכה" על ההבדלה והשהייה שאחריה, ואין הוא צריך לאכול מיני מזונות.