logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק טו - פטוֹר הולכי דרכים ועוסקים במצווה מסוכה. פרק טו - פטוֹר הולכי דרכים ועוסקים במצווה מסוכה

פטוֹר עוסק במצווה מן הסוכה

facebook email whatsapp

"העוסק במצווה פטוּר מן המצווה"1, לכן אדם שהולך להקביל את פני רבו או ללמוד תורה רשאי לאכול ולישון מחוץ לסוכה2 אמנם אם יש לו אפשרות לאכול ולישון בסוכה ללא כל טורח, עליו לאכול ולישון בסוכה3, ועל זה נאמר: "מהיות טוב אל תִקָרֵא רע"4 (-אם יכול אדם להיות נקרא "טוב", אל לו להיקרא "רע"), כלומר אין לאדם להימנע ממעשה טוב המזדמן לו והוא יכול לעשותו בנקל5

חיילים ואנשי משטרה העוסקים בשמירה ובפעילות ביטחון פטורים מהסוכה6, כיוון שהם עוסקים במצווה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה7. ואם הם יכולים לאכול בסוכה בלי טורח, והדבר לא יפגע במילוי משימתם, עליהם לאכול בסוכה8.

 

8 הערות

1.
סוכה כה א.
2.
שו"ע תרמ ח, ומשנ"ב שם. ועיין שו"ע ומשנ"ב שם, ששליחי מצווה פטורים מהסוכה גם בלילה, אף שבלילה אינם הולכים לקיים את המצווה, כיוון שהם טרודים במחשבת המצווה ותיקונה. ועיין הילכתא מבי דינא עניני חג הסוכות עמ' נא, בשם הגר"נ קרליץ, וסוכה כהלכתה פרק י הערה כה, שאדם הרוצה לנסוע להוריו או להורי אשתו כדי להיות עמם ולשמחם, ואין להם סוכה, לא יימנע מלבקרם משום כך, כיוון שיש בכך מצווה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה. ועיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רעד, שחתן פטור מלישון בסוכה בשנה הראשונה לנישואיו, משום שמחויב לשמח את אשתו, ועיין הליכות שלמה פרק ט הערה 140, ותשובת הגר"ח קנייבסקי בספר ארבעת המינים כהלכתם (ינאי) עמ' קסח תשובה קז, והגר"ש פישר בשו"ת רבבות אפרים חלק ה סוף סימן תז, וילקוט יוסף (תש"פ) עמ' תשכב, שחולקים, ועיין תשובת הגר"ח קנייבסקי שם, שבשבעת ימי המשתה, החתן פטור מלישון בסוכה.
3.
רמ"א תרמ ח, ומשנ"ב שם.
4.
ברכות ל א.
5.
ר"ן סוכה יא א (בדפי הרי"ף). ועיין שו"ע תרמ ו, שחתן בתוך שבעת ימי המשתה פטור מן הסוכה, ועיין שער הציון תרמ נ, שהטעם לכך הוא שהחתן אינו יכול לשמוח בסוכה כראוי הן משום שניתן לראות מחוץ לסוכה את המתרחש בסוכה והן משום שהסוכה אינה מרווחת. ועיין שו"ע תרמ ו, שגם החברים המשמחים את החתן פטורים מן הסוכה, ועיין בית יוסף תרמ ד"ה וחתן, שהחברים המשמחים את החתן פטורים, כיוון שהם יצטערו אם לא יוכלו לשמוח יחד עם החתן, ועיין משנ"ב תרמ לג, שיש חולקים וסוברים שחתן חייב בסוכה משום שניתן לשמוח בסוכה כראוי, ועיין משנ"ב שם, שראוי שהחתן יחמיר ויאכל בסוכה, אך לא יברך "לישב בסוכה". ועיין כף החיים תרמ נד, שחולק וסובר שהחתן גם יברך "לישב בסוכה", ועיין חזון עובדיה עמ' קנח, שפשט המנהג שהחתן והחברים המשמחים את החתן אוכלים בסוכה ואינם מברכים "לישב בסוכה", ועיין שבות יצחק חלק ג פרק יא אות ד, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק וסובר שבזמננו, שהסוכות בדרך כלל סגורות מכל צדדיהן וישנן סוכות מרווחות שניתן לשמוח בהן, החתן והחברים המשמחים אותו צריכים לאכול בסוכה ולברך "לישב בסוכה".
6.
חזון עובדיה עמ' קצו, מחיל אל חיל חלק ב עמ' 164. ועיין שו"ת באהלה של תורה חלק ה סימן נד.
7.
מחיל אל חיל חלק ב עמ' 164. ועיין חזון עובדיה שם.
8.
עיין מחיל אל חיל שם.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ