פטוֹר הולכי דרכים מסוכה

הולכי דרכים פטורים מהסוכה בשעת הליכתם, כלומר אדם ההולך או נוסע מעיר לעיר, פטור ממצוות סוכה בשעת הליכתו, ורשאי לאכול ולישון מחוץ לסוכה¹. גם היתר זה נלמד מהפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים"², שמשמעותו היא שבחג הסוכות יש לשבת בסוכה ולעשותה למקום המגורים של האדם, במקום בית הקבע שלו; ומכך למדו חז"ל שהישיבה בסוכה צריכה להיעשות כדרך שבה אדם דר בביתו ("תשבו כעין תדורו"). וכשם שאדם עוזב את ביתו לצורך עסקיו ואוכל וישן מחוץ לביתו, כך גם אדם רשאי לעזוב את סוכתו לצורך עסקיו, לאכול ולישון מחוץ לסוכתו³. לדוגמה: אדם הנוסע באוטובוס מעיר לעיר והוא רעב או עייף, רשאי לאכול ולנמנם באוטובוס⁴. 

הולכי דרכים שיש באפשרותם לאכול או לישון בסוכה והדבר אינו כרוך בטורח, אינם רשאים לאכול או לישון מחוץ לסוכה⁵. לכן אדם הנוסע ברכב, ובתחנת דלק סמוכה ישנה סוכה, אינו רשאי לאכול במכוניתו ועליו לאכול בסוכה. 

אדם שהולך בדרך ביום, ובלילה עוצר לישון במקום יישוב, צריך לחפש במקום סוכה שיוכל לישון בה בלילה, כיוון שבלילה הוא אינו הולך בדרך⁶. ואם לא מצא סוכה, רשאי הוא לישון מחוץ לסוכה, כגון בחדר במלון, ואין הוא חייב לטרוח ולבנות סוכה בעצמו⁷. זאת כיוון שאין דרכו של אדם ההולך בדרך לבנות לעצמו בית, ולכן גם אין עליו חובה לבנות לעצמו סוכה⁸.