logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק טו - פטוֹר הולכי דרכים ועוסקים במצווה מסוכה

facebook email whatsapp

הולכי דרכים פטורים מהסוכה בשעת הליכתם, כלומר אדם ההולך או נוסע מעיר לעיר, פטור ממצוות סוכה בשעת הליכתו, ורשאי לאכול ולישון מחוץ לסוכה1. גם היתר זה נלמד מהפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים"2, שמשמעותו היא שבחג הסוכות יש לשבת בסוכה ולעשותה למקום המגורים של האדם, במקום בית הקבע שלו; ומכך למדו חז"ל שהישיבה בסוכה צריכה להיעשות כדרך שבה אדם דר בביתו ("תשבו כעין תדורו"). וכשם שאדם עוזב את ביתו לצורך עסקיו ואוכל וישן מחוץ לביתו, כך גם אדם רשאי לעזוב את סוכתו לצורך עסקיו, לאכול ולישון מחוץ לסוכתו3. לדוגמה: אדם הנוסע באוטובוס מעיר לעיר והוא רעב או עייף, רשאי לאכול ולנמנם באוטובוס4

הולכי דרכים שיש באפשרותם לאכול או לישון בסוכה והדבר אינו כרוך בטורח, אינם רשאים לאכול או לישון מחוץ לסוכה5. לכן אדם הנוסע ברכב, ובתחנת דלק סמוכה ישנה סוכה, אינו רשאי לאכול במכוניתו ועליו לאכול בסוכה. 

אדם שהולך בדרך ביום, ובלילה עוצר לישון במקום יישוב, צריך לחפש במקום סוכה שיוכל לישון בה בלילה, כיוון שבלילה הוא אינו הולך בדרך6. ואם לא מצא סוכה, רשאי הוא לישון מחוץ לסוכה, כגון בחדר במלון, ואין הוא חייב לטרוח ולבנות סוכה בעצמו7. זאת כיוון שאין דרכו של אדם ההולך בדרך לבנות לעצמו בית, ולכן גם אין עליו חובה לבנות לעצמו סוכה8.

1.
שו"ע תרמ ח, ועיין להלן.
2.
ויקרא כג מב.
3.
משנ"ב תרמ לט.
4.
חזון עובדיה עמ' קסו, אשרי האיש פרק כו אותיות לא-לב. ועיין חזון עובדיה שם, ואשרי האיש שם, ותשובות אביגדר הלוי אורח חיים עמ' תכה, שמשמע שאדם נחשב הולך דרכים גם אם הוא עתיד לחזור לביתו ביום שיצא בו, ועיין הלכות חג בחג פרק יז עמ' קכ הערה 29, בשם הגר"ח קנייבסקי, שחולק. ועיין אשרי האיש שם, והלכות חג בחג שם, שאדם ההולך ממקום למקום בתוך העיר, אינו נחשב הולך דרכים אף אם הוא הולך כמה שעות. ועיין חוט שני עמ' רמ, שהנוסע בדרך ותקפה אותו עייפות רשאי לנמנם קצת, אף אם אינו נחשב הולך דרכים, כיוון שגם במשך השנה אדם אינו נמנע מלנמנם במצב זה, אך אם אין לו דין של הולך דרכים, אסור לו לישון בכוונה בדרך כדי לנצל את זמן הנסיעה לשינה, ועיין שבות יצחק חלק ג (סוכה) פרק א עמ' ד, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק ואוסר לנמנם בדרך, ועיין פרק יא הערה 90.
5.
משנ"ב תרמ מ.
6.
שו"ע תרמ ח, ומשנ"ב שם.
7.
משנ"ב תרמ מב, ובאור הלכה שם סעיף ח ד"ה הולכי. ועיין באור הלכה שם, שהמגן אברהם חולק וסובר שעליו לבנות סוכה.
8.
ערוך השלחן תרמ יז.

אנשים ההולכים לטייל בחול המועד, יש סוברים שהם רשאים לאכול ולישון מחוץ לסוכה, כדין הולכי דרכים1. ויש חולקים וסוברים שהולכי דרכים הפטורים מהסוכה הם אלו ההולכים בדרך לצורך פרנסתם או לצורך חשוב אחר, אך ההולכים בדרך לשם הנאה חייבים במצוות סוכה ככל אדם2. למעשה, ראוי להימנע מיציאה לטיול במקום שאין בו סוכה. אך יש ללמד זכות על המטיילים בסוכות ונאלצים לאכול מחוץ לסוכה, כיוון שלמשפחות רבות אין הרבה הזדמנויות לטייל בארץ, ויש בטיול בארץ ישראל צד מצווה, שהוא גורם לחבב את הארץ3.

1.
אשרי האיש פרק כו אות לה, חוט שני עמ' רסז, שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תרמ הערה יט אות ד, בשם הגר"ח קנייבסקי, שו"ת שאלת שלמה (תשס"ו) חלק א סוף סימן רלח, בשם הגרא"ד אוירבך, הגר"ד ליאור שליט"א בתוך מקראי קודש לרב הררי (תשע"ג) נספח יא עמ' 877, ושם פרק יא הערה קמב עמ' 819, בשם הגר"א וייס שליט"א, ושם עמ' 820, שלדעה זו נטה הגרז"ן גולדברג, תשובות והנהגות חלק ו סימן קמו. ועיין חוט שני שם, שאף שאדם ההולך לטיול פטור ממצוות סוכה כדין הולכי דרכים "הרי זו שטות לאבד מצווה יקרה בשביל טיול". ועיין אז נדברו חלק יא סימן לד.
2.
אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן צג ואבן העזר חלק ד סימן לב אות ח, הליכות שלמה פרק ט סעיף כא, חזון עובדיה עמ' קסח.
3.
שו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן צד. ועיין שם, שלמרות זאת יש להשתדל שלא להיפטר ממצוות סוכה, ולבנות סוכה זמנית בין מכוניות או בדרכים אחרות, או לאכול מאכלים שמותר לאוכלם מחוץ לסוכה, כגון אורז, תפוחי אדמה וכיוצא בזה.

אדם הנמצא במקום עבודתו אינו רשאי לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה. ואף אם דרכו לאכול כל השנה במקום העבודה, בסוכות עליו לאכול בסוכה1. ואם הוא רעב, רשאי הוא לאכול מאכלים שאינם עשויים מחמשת מיני דגן, כגון אורז, קטניות וכדומה2.   

1.
משנ"ב תרמ מו, כף החיים תרמ כג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נא סעיפים מו-מז, הלכות חג בחג פרק יז סוף הערה 12. ועיין מגן אברהם תרמ טז, שהעובדה שבכל ימות השנה פועלים רגילים לאכול במקום עבודתם אינה סיבה לפוטרם, כיוון שמקום עבודתו של אדם הוא כביתו, והפטור הנלמד מהדרשה "תשבו כעין תדורו" נאמר רק במצב שבו אדם רגיל לאכול או לישון מחוץ לביתו. ועיין ערוך השלחן תרמ ז, כף החיים תרמ כג, נשמת אברהם סימן תרמ ס"ק ט, וחוט שני עמ' רסח.
2.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

"העוסק במצווה פטוּר מן המצווה"1, לכן אדם שהולך להקביל את פני רבו או ללמוד תורה רשאי לאכול ולישון מחוץ לסוכה2 אמנם אם יש לו אפשרות לאכול ולישון בסוכה ללא כל טורח, עליו לאכול ולישון בסוכה3, ועל זה נאמר: "מהיות טוב אל תִקָרֵא רע"4 (-אם יכול אדם להיות נקרא "טוב", אל לו להיקרא "רע"), כלומר אין לאדם להימנע ממעשה טוב המזדמן לו והוא יכול לעשותו בנקל5

חיילים ואנשי משטרה העוסקים בשמירה ובפעילות ביטחון פטורים מהסוכה6, כיוון שהם עוסקים במצווה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה7. ואם הם יכולים לאכול בסוכה בלי טורח, והדבר לא יפגע במילוי משימתם, עליהם לאכול בסוכה8.

 

1.
סוכה כה א.
2.
שו"ע תרמ ח, ומשנ"ב שם. ועיין שו"ע ומשנ"ב שם, ששליחי מצווה פטורים מהסוכה גם בלילה, אף שבלילה אינם הולכים לקיים את המצווה, כיוון שהם טרודים במחשבת המצווה ותיקונה. ועיין הילכתא מבי דינא עניני חג הסוכות עמ' נא, בשם הגר"נ קרליץ, וסוכה כהלכתה פרק י הערה כה, שאדם הרוצה לנסוע להוריו או להורי אשתו כדי להיות עמם ולשמחם, ואין להם סוכה, לא יימנע מלבקרם משום כך, כיוון שיש בכך מצווה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה. ועיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רעד, שחתן פטור מלישון בסוכה בשנה הראשונה לנישואיו, משום שמחויב לשמח את אשתו, ועיין הליכות שלמה פרק ט הערה 140, ותשובת הגר"ח קנייבסקי בספר ארבעת המינים כהלכתם (ינאי) עמ' קסח תשובה קז, והגר"ש פישר בשו"ת רבבות אפרים חלק ה סוף סימן תז, וילקוט יוסף (תש"פ) עמ' תשכב, שחולקים, ועיין תשובת הגר"ח קנייבסקי שם, שבשבעת ימי המשתה, החתן פטור מלישון בסוכה.
3.
רמ"א תרמ ח, ומשנ"ב שם.
4.
ברכות ל א.
5.
ר"ן סוכה יא א (בדפי הרי"ף). ועיין שו"ע תרמ ו, שחתן בתוך שבעת ימי המשתה פטור מן הסוכה, ועיין שער הציון תרמ נ, שהטעם לכך הוא שהחתן אינו יכול לשמוח בסוכה כראוי הן משום שניתן לראות מחוץ לסוכה את המתרחש בסוכה והן משום שהסוכה אינה מרווחת. ועיין שו"ע תרמ ו, שגם החברים המשמחים את החתן פטורים מן הסוכה, ועיין בית יוסף תרמ ד"ה וחתן, שהחברים המשמחים את החתן פטורים, כיוון שהם יצטערו אם לא יוכלו לשמוח יחד עם החתן, ועיין משנ"ב תרמ לג, שיש חולקים וסוברים שחתן חייב בסוכה משום שניתן לשמוח בסוכה כראוי, ועיין משנ"ב שם, שראוי שהחתן יחמיר ויאכל בסוכה, אך לא יברך "לישב בסוכה". ועיין כף החיים תרמ נד, שחולק וסובר שהחתן גם יברך "לישב בסוכה", ועיין חזון עובדיה עמ' קנח, שפשט המנהג שהחתן והחברים המשמחים את החתן אוכלים בסוכה ואינם מברכים "לישב בסוכה", ועיין שבות יצחק חלק ג פרק יא אות ד, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק וסובר שבזמננו, שהסוכות בדרך כלל סגורות מכל צדדיהן וישנן סוכות מרווחות שניתן לשמוח בהן, החתן והחברים המשמחים אותו צריכים לאכול בסוכה ולברך "לישב בסוכה".
6.
חזון עובדיה עמ' קצו, מחיל אל חיל חלק ב עמ' 164. ועיין שו"ת באהלה של תורה חלק ה סימן נד.
7.
מחיל אל חיל חלק ב עמ' 164. ועיין חזון עובדיה שם.
8.
עיין מחיל אל חיל שם.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ