הולכי דרכים פטורים מהסוכה בשעת הליכתם, כלומר אדם ההולך או נוסע מעיר לעיר, פטור ממצוות סוכה בשעת הליכתו, ורשאי לאכול ולישון מחוץ לסוכה1. גם היתר זה נלמד מהפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים"2, שמשמעותו היא שבחג הסוכות יש לשבת בסוכה ולעשותה למקום המגורים של האדם, במקום בית הקבע שלו; ומכך למדו חז"ל שהישיבה בסוכה צריכה להיעשות כדרך שבה אדם דר בביתו ("תשבו כעין תדורו"). וכשם שאדם עוזב את ביתו לצורך עסקיו ואוכל וישן מחוץ לביתו, כך גם אדם רשאי לעזוב את סוכתו לצורך עסקיו, לאכול ולישון מחוץ לסוכתו3. לדוגמה: אדם הנוסע באוטובוס מעיר לעיר והוא רעב או עייף, רשאי לאכול ולנמנם באוטובוס4.
הולכי דרכים שיש באפשרותם לאכול או לישון בסוכה והדבר אינו כרוך בטורח, אינם רשאים לאכול או לישון מחוץ לסוכה5. לכן אדם הנוסע ברכב, ובתחנת דלק סמוכה ישנה סוכה, אינו רשאי לאכול במכוניתו ועליו לאכול בסוכה.
אדם שהולך בדרך ביום, ובלילה עוצר לישון במקום יישוב, צריך לחפש במקום סוכה שיוכל לישון בה בלילה, כיוון שבלילה הוא אינו הולך בדרך6. ואם לא מצא סוכה, רשאי הוא לישון מחוץ לסוכה, כגון בחדר במלון, ואין הוא חייב לטרוח ולבנות סוכה בעצמו7. זאת כיוון שאין דרכו של אדם ההולך בדרך לבנות לעצמו בית, ולכן גם אין עליו חובה לבנות לעצמו סוכה8.
אנשים ההולכים לטייל בחול המועד, יש סוברים שהם רשאים לאכול ולישון מחוץ לסוכה, כדין הולכי דרכים1. ויש חולקים וסוברים שהולכי דרכים הפטורים מהסוכה הם אלו ההולכים בדרך לצורך פרנסתם או לצורך חשוב אחר, אך ההולכים בדרך לשם הנאה חייבים במצוות סוכה ככל אדם2. למעשה, ראוי להימנע מיציאה לטיול במקום שאין בו סוכה. אך יש ללמד זכות על המטיילים בסוכות ונאלצים לאכול מחוץ לסוכה, כיוון שלמשפחות רבות אין הרבה הזדמנויות לטייל בארץ, ויש בטיול בארץ ישראל צד מצווה, שהוא גורם לחבב את הארץ3.
אדם הנמצא במקום עבודתו אינו רשאי לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה. ואף אם דרכו לאכול כל השנה במקום העבודה, בסוכות עליו לאכול בסוכה1. ואם הוא רעב, רשאי הוא לאכול מאכלים שאינם עשויים מחמשת מיני דגן, כגון אורז, קטניות וכדומה2.
"העוסק במצווה פטוּר מן המצווה"1, לכן אדם שהולך להקביל את פני רבו או ללמוד תורה רשאי לאכול ולישון מחוץ לסוכה2 אמנם אם יש לו אפשרות לאכול ולישון בסוכה ללא כל טורח, עליו לאכול ולישון בסוכה3, ועל זה נאמר: "מהיות טוב אל תִקָרֵא רע"4 (-אם יכול אדם להיות נקרא "טוב", אל לו להיקרא "רע"), כלומר אין לאדם להימנע ממעשה טוב המזדמן לו והוא יכול לעשותו בנקל5.
חיילים ואנשי משטרה העוסקים בשמירה ובפעילות ביטחון פטורים מהסוכה6, כיוון שהם עוסקים במצווה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה7. ואם הם יכולים לאכול בסוכה בלי טורח, והדבר לא יפגע במילוי משימתם, עליהם לאכול בסוכה8.
שמחה יתרה בסוכות
פרק טו - פטוֹר הולכי דרכים ועוסקים במצווה מסוכה
