logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ז - ישיבה בסוכה תחת סכך פסול ותחת אוויר

facebook email whatsapp

סוכה המסוככת כראוי ויש בסככה מעט סכך פסול שאורכו או רוחבו פחות משלושה טפחים,  מותר לאכול ולישון תחתיו, כיוון שדין לבוד מחשיב את הסכך הפסול כאילו אינו1. לדוגמה: יריעת בד שרוחבה פחות משלושה טפחים (24 ס"מ), והיא נמשכת לאורך הסוכה, בטלה לסוכה, ומותר לאכול ולישון תחתיה (איור 33). 

סוכה המסוככת כראוי ויש בסככהּ סכך פסול שאורכו שלושה טפחים (24 ס"מ) או יותר, ורוחבו שלושה טפחים (24 ס"מ) או יותר, אין לאכול ואין לישון תחת הסכך הפסול,2 כאשר רוב ראש האדם או רוב גופו מכוונים כנגד הסכך הפסול3. לדוגמה: סוכה שיריעת בד ברוחב שלושה טפחים נמשכת לאורכה, אין אוכלים ואין ישנים תחת יריעת הבד (תמונה). וכן רמקול התלוי בסוכה ואורכו ורוחבו הם שלושה טפחים, אין אוכלים ואין ישנים תחתיו4 (איור 36).

 

1.
עיין שו"ע תרלב א, ומשנ"ב שם. ועיין הליכות שלמה פרק ח סעיף יט, וחזון עובדיה עמ' סט, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף לה, שסוכה שיש מעליה חבלי כביסה, מותר לאכול ולישון תחתם, כיוון שרוחבם פחות משלושה טפחים, ואף שאין בין חבל לחבל שלושה טפחים, יש סוברים שאין אומרים 'לבוד' להחמיר (עיין משנ"ב סימן תרכו ס"ק יז וסימן תרלב ס"ק כ), וגם לסוברים שאומרים 'לבוד' להחמיר, יש סוברים שאין אומרים 'לבוד' בדבר שעשוי להיות פתוח לעולם, ועיין שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן ט אות ב ד"ה ודאתאן, וחזון עובדיה שם, שמותר לאכול ולישון תחת חבלי הכביסה גם בזמן שבגדים תלויים עליהם, ועיין אור לציון חלק ד פרק כב שאלה ג, שאין לאכול ולישון תחת חבלי הכביסה בשעה שבגדים תלויים עליהם ונדים ברוח, כיוון שבאותה שעה הם עלולים להיות רחבים בשיעור של ארבעה על ארבעה טפחים, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף לה, שכתב כעין זה, ועיין קובץ מבית לוי גיליון ב עמ' כד הערה יח, שחולק וסובר שכיוון שהבגדים אינם קבועים, הם אינם נחשבים אוהל הפוסל את חלק הסוכה שתחתם, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, שאם הבגדים נעים ונדים ברוח מצויה הם אינם פוסלים.
2.
משנ"ב תרלב ג, על פי הר"ן. ועיין שו"ע תרלב א, שפוסק כדעת הרא"ש, שמותר לאכול ולישון תחת סכך פסול שאורכו או רוחבו פחות מארבעה טפחים (32 ס"מ), ועיין משנ"ב שם, וכף החיים תרלב ד, וחזון עובדיה עמ' סו ועמ' סח, וקיצור שלחן ערוך עם הערות הגר"מ אליהו סימן קלד הערה ה, שיש להחמיר כדעת הר"ן, ועיין משנ"ב עם הערות איש מצליח על משנ"ב תרלב ג.
3.
עיין משנ"ב תרלד א, והליכות מועד (מלכא) עמ' שלה ד"ה ולכן.
4.
עיין ספר הסוכה (תשע"ח) פרק כז אות יב, שסוכה שיש מעליה יחידה חיצונית של מזגן שאורכו ורוחבו יותר משלושה טפחים, אין אוכלים ואין ישנים בחלק הסוכה שתחת יחידת המזגן, ועיין הלכות חג בחג עמ' ריט סוף הערה 2, שחולק וסובר שהר"ן, שהחמיר שלא לשבת תחת סכך פסול שאורכו ורוחבו שלושה טפחים, החמיר כן רק בסכך שהוא עצמו פסול, אך לא בסכך כשר המונח תחת סכך פסול, ורק אם אורך יחידת המזגן הוא ארבעה טפחים ורוחבה הוא גם ארבעה טפחים, אין לאכול ולישון בחלק הסוכה שתחתיה, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שלכתחילה יש להחמיר בדבר, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על הדעה המקילה.

סוכה שצלתה מרובה מחמתה ויש בסככהּ חורי אוויר שגודלם כגודל רוב ראשו של אדם או יותר, אין לאכול ולישון תחתם כאשר רוב ראש האדם או רוב גופו מכוונים כנגד אותם חורים1 (איור 37).

 שיעור "רוב ראשו של אדם" הוא שיעור קטן משלושה על שלושה טפחים. נמצא שדין חורי אוויר חמור יותר מדין סכך פסול, שכן תחת חורי אוויר אין אוכלים כשהם בשיעור רוב ראשו של אדם, ותחת סכך פסול אין אוכלים רק כאשר שיעורו הוא שלושה על שלושה טפחים. הטעם לכך הוא שהפסק של אוויר בולט וניכר יותר מהפסק של סכך פסול, ולכן חכמים החמירו בו יותר2

1.
עיין שו"ע ורמ"א תרלב ב, ומשנ"ב שם, וספר הסוכה (תשע"ח) פרק כג סעיפים ט-י. ועיין חזון איש אורח חיים סימן קמד ס"ק ה, שיש לשער שיעור זה כל אחד על פי גודל ראשו ורוב גופו. ועיין רמ"א שם, שאין לאכול ולישון תחת אוויר המשוך לכל אורך הסוכה, ועיין שו"ת שלמת חיים (מהדורת תשע"ח) סימנים שמא-שמה, ושו"ת שארית ישראל (מינצברג) סימן כח, והלכות חג בחג עמ' רמא הערה 20, וספר הסוכה חלק ב בירורים סימן סא, שדברי הרמ"א אמורים רק כאשר רוב ראשו או רוב גופו של האדם הם תחת אוויר הנמשך לכל אורך הסוכה, ועיין פסקי תשובות שם, שהמדקדקים מקפידים שלא יהיה רווח אוויר המשוך לכל אורך הסוכה או לכל רוחבה. ועיין פרק ח שרווחים שאורכם או רוחבם פחות משלושה טפחים אינם פוסלים את הסוכה, גם אם נמשכים לכל אורך הסוכה או לכל רוחבה.
2.
משנ"ב תרלב י.

סוכה שצלתה מרובה מחמתה, ויש בסככהּ שטח בגודל שבעה על שבעה טפחים שחמתו מרובה מצלתו (איור 26), יש להחמיר שלא לאכול ולא לישון תחתיו1.

 

1.
רמ"א תרלא ב, ומשנ"ב שם. ועיין שו"ע שם, שמקל בזה, ועיין חזון עובדיה עמ' עב סוף הערה לו, שמשמע שראוי ליוצאי ספרד לחשוש לכתחילה לדעת הרמ"א. 

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ