logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ה - דיני הסכך. פרק ה - דיני הסכך

נתינת הסכך לאחר עשיית הדפנות

facebook email whatsapp

כאשר בונים את הסוכה, יש לעשות תחילה את הדפנות ולאחר מכן להניח את הסכך על הסוכה1. דין זה נלמד מדרשת חכמים על הפסוק: "'חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ'2- תעשה - ולא מן העשוי"3. משמעותה של דרשה זו היא שהסכך צריך להיעשות על ידי פעולה בגוף הסכך, ולא על ידי פעולה בדבר אחר שתגרום בעקיפין ליצירת הסכך. לדוגמה: הבונה סוכה על ידי חפירת חלל בתוך ערמת תבואה, סוכתו פסולה, כיוון שהסכך לא נעשה על ידי מעשה בגוף הסכך, אלא על ידי מעשה בתבואה שתחתיו4. לדעת פוסקים רבים, לא רק סכך שנעשה על ידי מעשה בדבר אחר - פסול לפי הדרשה "תעשה - ולא מן העשוי", אלא גם סכך הנעשה על ידי מעשה בגופו, אך עיקרו ומהותו מתקבלים על ידי מעשה בדבר אחר - פסול. דוגמה לכך היא עשיית הסכך לפני הדפנות. כיצד? עיקרו ותכליתו של הסכך הוא היותו מסוכך על מרחב תָחום הנמצא תחתיו. סכך ללא דפנות הוא סכך ש'גופו' קיים אך עיקרו ומהותו חסרים, ועשיית הדפנות לאחר הנחתו היא זו שמשלימה את עיקרו ומהותו. נמצא שעיקרו ומהותו של הסכך לא ניתנו לו על ידי מעשה בגוף הסכך אלא על ידי מעשה בדפנות, ולכן גם סכך כזה פסול על פי הדרשה "תעשה - ולא מן העשוי"5

הנחת הסכך צריכה להיעשות לאחר בניית כל הדפנות הדרושות להכשרת הסוכה, וגובהן צריך להיות לפחות עשרה טפחים6. אמנם אם הדפנות צמודות לסכך, אפשר להסתפק בעשיית דפנות בגובה טפח לפני הנחת הסכך, שכן זהו הגובה הנמוך ביותר הנדרש כדי להחשיב מרחב מוקף לאוהל7. לכן מותר להניח סכך על פרגולה שאין לה דפנות, אם בחלקה העליון של הפרגולה ישנם קרשים בגובה טפח המקיפים אותה8 (איור 22).

 

אדם שלא ידע את ההלכה ופרס את הסכך על הסוכה לפני עשיית הדפנות, יעשה לסוכה דפנות, ולאחר מכן יגביה מעט את הסכך ויחזור ויניחנו9

סכך שהונח כאשר היו דפנות לסוכה ולאחר מכן דפנות הסוכה נפלו, אין צורך להניחו שוב לאחר הרמת הדפנות, כיוון שהסכך הונח מתחילה כראוי10

יש מפוסקי ספרד שחולקים וסוברים שסכך שהונח לפני עשיית הדפנות הוא סכך כשר בדיעבד11.

11 הערות

1.
רמ"א תרלה א, חזון עובדיה עמ' לח, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף כז.
2.
דברים טז יג.
3.
סוכה יב א, שו"ע תרלה א.
4.
עיין שו"ע תרלה א, ומשנ"ב שם.
5.
עיין רמ"א תרלה א, ומשנ"ב שם, בן איש חי שנה ראשונה פרשת האזינו סעיף ב, אור לציון חלק ד פרק כו שאלה ח. ועיין משנ"ב תרלה י, שיש חולקים וסוברים שסכך שהונח לפני הדפנות הוא סכך כשר, ועיין הערה 59. ועיין משנ"ב תרכו יח, וכף החיים תרכו לה, וקיצור שולחן ערוך (טולידאנו) סימן תקסט סעיף ה, ואור לציון חלק ד פרק כב שאלה ד, שאין להניח סכך תחת גג נפתח לפני פתיחת הגג, כיוון שסכך הנתון תחת גג אינו נחשב סכך, והסרת הגג היא זו שמכשירה אותו להיחשב סכך, ועיין רמ"א תרכו ג, שחולק, ועיין לבוש תרכו ג, שטעמו של הרמ"א הוא שהגג הוא מעכב חיצוני, ואין הוא מפקיע מהסכך הנתון תחתיו שֵם סכך, ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) עמ' קנח, שפסק כרמ"א.
6.
משנ"ב תרלה יא, וחוט שני עמ' רב, וספר הסוכה (תשע"ח) פרק י סעיף ב.
7.
רמ"א תרלה א. ועיין הליכות שלמה פרק ח דבר הלכה טז, וחוט שני עמ' רא, שאין הכרח שהדפנות תהיינה צמודות לסכך, ודי שהן תהיינה סמוכות לו במרחק של פחות משלושה טפחים.
8.
ספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק מו סעיף יב.
9.
הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף כז, ושו"ת אור לציון חלק ד פרק כו שאלה ח, על פי שו"ע תרכו ב. ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף כו, וקובץ מבית לוי חלק ב עמ' כב, שדי להגביה את הסכך מעט, ועיין חוט שני עמ' קצה, שיש להגביה את הסכך לפחות טפח. ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף כו, שכל יחידת סכך צריכה להיות מוגבהת כולה יחד, ואין להגביה חלק אחד מהיחידה, כגון קצה אחד של קרש או קצה אחד של מחצלת, ולאחר מכן את החלק השני, ועיין חוט שני עמ' קצה, שחולק וסובר שניתן להגביה חלק אחד מיחידת הסכך, ולאחר מכן את חלקו השני.
10.
מקראי קודש לגרצ"פ פרנק (תשע"ג) סוכות חלק א סימן יט, כף החיים תרלה יח, שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן נו ד"ה הנה, חזון עובדיה עמ' מ, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף כט. ועיין מקראי קודש שם, ושו"ת רב פעלים חלק א אורח חיים סימן לד, שדין זה נכון רק כאשר דפנות הסוכה נפלו לאחר כניסת החג, ועיין חזון עובדיה עמ' מב, ושו"ת שרגא המאיר חלק ז סוף סימן קיז, שחולקים וסוברים שדין זה נכון גם כאשר הדפנות נפלו לפני כניסת החג.
11.
ברכי יוסף תרלה ב, חזון עובדיה עמ' לח, משנ"ב עם הערות איש מצליח על משנ"ב תרלה י. ועיין חזון עובדיה שם, שאפשר לברך "לישב בסוכה" על אכילה בסוכה שסככהּ הונח לפני הדפנות, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף כח, שחולק.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ