מחצלת

עיין שו"ע תרכט ו. ועיין שם, ומשנ"ב שם טז, שמחצלת המיועדת לשכיבה פסולה לסיכוך מהתורה, משום שהיא מקבלת טומאה. ועיין רמ"א תרכט ו, ומשנ"ב שם יז, שמחצלת העשויה לסיכוך אך מנהג בני אותו מקום להשתמש בסוג מחצלת זו לשכיבה, או שמנהג בני אותו מקום להשתמש בסוג מחצלת זו לתקרה - פסולה מדרבנן, משום שאנשים עלולים לטעות ולחשוב שאפשר לסכך במחצלת העשויה לשכיבה או במחצלת המשמשת לתקרה. ועיין ספר הסוכה (תשע"ח) פרק טו סעיף יא, אותיות ב-ג, שמחצלות המיובאות לארץ מארצות שמנהג בני המקום לשכב עליהן, אם מייצרים אותן רק כדי לייצא אותן, כדי שתשמשנה לסיכוך - הן כשרות, אך אם מייצרים אותן גם כדי למכור אותן בשוק המקומי - הן פסולות. ועיין ביאור הלכה תרכט ו ד"ה עומדת, שמחצלת העשויה למחיצה אינה מקבלת טומאה וכשרה לסיכוך.

מקראי קודש לרב הררי (תשע"ב) פרק ד סעיף מז. ועיין אשרי האיש פרק כה סעיפים ט-יא, שלכתחילה אין לסכך במחצלת העשויה מנסרים דקים וצרים וארוגה בחוטים שאינם כשרים לסכך, כיוון שהחוטים מעמידים אותה, ויש פוסקים הסוברים שאין להעמיד את הסכך בדבר שלא ראוי לסכך בו, והרוצה לסכך את סוכתו במחצלת זו, ישים קרשי עץ על המחצלת, וכך קרשי העץ הם אלו שיעמידו את הנסרים הדקים והצרים, ועיין מקראי קודש לרב הררי פרק ד הערה קכג, בשם הגר"א שפירא, שחולק וסובר שהחוטים אינם מעמידים את הנסרים, ועיין קובץ מבית לוי גיליון ד עמ' כג, שבבדיקה התברר שאכן החוטים אינם מעמידים את הנסרים, ואדרבה, נסרים שאינם ארוגים זה לזה עמידים ברוח יותר מנסרים הארוגים זה לזה, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן עד.