העמדת הסכך בדבר הפסול לסיכוך מדרבנן

גם לדעת הסוברים שאין להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לשמש סכך, דין זה הוא מדרבנן. לכן גם לדעה זו, אין להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לשמש סכך מהתורה, אך ניתן להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לשמש סכך מדרבנן¹. דין זה מבוסס על העיקרון ש'אין גוזרים גזרה לגזרה', כלומר חכמים אינם גוזרים שלא לעשות דבר מסוים מחשש שמא יבואו לעשות דבר איסור, אם גם דבר האיסור הוא רק מדרבנן. לכן אין גוזרים שלא להעמיד את הסכך בדבר שפסול לסיכוך, כאשר הוא פסול רק מדברי חכמים². מכך עולה כי מותר לקשור את הסוכה בחוט כותנה, כיוון שמהתורה, חוט שאינו עשוי מצמר או מפשתים אינו מקבל טומאה, והסיבה שאין לסכך בחוט כותנה היא מדברי חכמים, כיוון שצורתו השתנתה ולא ניכר עליו שהוא גדל בקרקע³.

חוט פשתן, מותר להעמיד בו את הסכך, כיוון שהוא פסול לסיכוך רק מדברי חכמים⁴, שכן לא ניכר שהוא גדל בקרקע⁵. ויש מחמירים וסוברים שאין להעמיד את הסכך בחוט פשתן, כיוון שיש לחשוש לדעת הראשונים הסוברים שחוט פשתן מקבל טומאה מהתורה, והוא אינו ראוי לסיכוך מהתורה⁶.