החומרים הכשרים לסיכוך והפסולים לכך

לא כל דבר שעושה צל יכול לשמש סכך, אלא יכול לשמש לכך רק דבר שגָדָל באדמה, נתלש ממנה ואינו מקבל טומאה¹. דין זה נלמד מהפסוק: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ"². חכמים דרשו מפסוק זה שיש לעשות את הסכך ("הַסֻּכֹּת - תַּעֲשֶׂה לְךָ") מהפסולת הנאספת בגורן וביקב ("בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ"). פסולת הגורן היא חתיכות קש שנותרו בגורן אחר הזרייה, ופסולת היקב היא ענפי האשכולות לאחר שהסירו מהם את הענבים. אלו ואלו גדלו בקרקע, נתלשו ממנה ואינם מקבלים טומאה, ולכן רק דברים שגדלו בקרקע, נתלשו ממנה ואינם מקבלים טומאה יכולים לשמש סכך³. לדוגמה, אבנים, ברזלים וניילון פסולים לסיכוך, כיוון שאינם גדלים בקרקע⁴.  וכן גם צמח מטפס או ענפי עץ המחוברים לקרקע פסולים לסיכוך, משום שלא נתלשו מהקרקע⁵. וכן פסולים לסיכוך פירות, רהיטי עץ ומחצלת העשויה לשכיבה, כיוון שהם מקבלים טומאה⁶. 

כלִי עץ מקבל טומאה אם יש לו בית קיבול⁷ או שהוא מיועד לשכיבה או ישיבה, כגון כיסא, מיטה ומחצלת המשמשת לשכיבה⁸.