logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ה - דיני הסכך. פרק ה - דיני הסכך

דין 'מעמיד'

facebook email whatsapp

יש סוברים שמותר להעמיד את הסכך על קורות מתכת, או לחבר אותו לסוכה על ידי אזיקונים וחוטי ברזל1. ואף שקורות מתכת, אזיקונים וחוטי ברזל אינם ראויים לשמש לסכך, אפשר להעמיד את הסכך על ידם. ויש חולקים וסוברים שאין להעמיד את הסכך בדברים שאינם ראויים לשמש סכך2, כיוון שחכמים חששו שאם אנשים יעמידו את הסכך בדברים שאינם כשרים לשמש סכך, הם יטעו ויסברו שאפשר גם לסכך בהם3.

להלכה נפסק שמותר להעמיד את הסכך בדברים שאינם כשרים לשמש סכך4, אך נכון לחשוש לדעת המחמירים, ולהעמיד את הסכך רק בדברים שכשרים לשמש סכך5. לכן, אדם שמסגרת סוכתו עשויה ממתכת לא יניח את הסכך על מסגרת המתכת, אלא יניח קרשי עץ לאורך הסוכה או לרוחבה, ועליהם יניח את הסכך(איור 72). ואף שקרשי העץ המעמידים את הסכך עומדים על מסגרת מתכת, אין בכך חשש, כיוון שגם לדעת הסוברים שאין להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לשמש סכך, מותר להעמיד את מעמידי הסכך בדבר שאינו ראוי לשמש סכך ('מעמיד דמעמיד')7

קשירת הסכך שלא יעוף נחשבת גם היא כהעמדת הסכך. לכן אדם שחושש שהסכך של סוכתו יעוף ברוח, לא יחבר אותו עם ברגים ולא יקשור אותו בחוטי ברזל או באזיקונים8, אלא יניח על הסכך קרש עץ, ואת קרש העץ יחבר בברגים או באזיקונים9

סכך שיכול לעמוד ברוח מצויה, מותר לקשור אותו באזיקונים כדי שלא יעוף ברוח שאינה מצויה, כיוון שסכך העומד ברוח מצויה הוא סכך כשר, נמצא שהאזיקונים אינם משפיעים על כשרות הסכך, ואין להם דין מעמיד10.

מותר להעמיד את הסכך על כותל אבנים או על קיר בטון11. ואף שאבנים ובטון אינם כשרים לסיכוך, ולכתחילה אין להעמיד את הסכך על דבר שאינו ראוי לשמש סכך, אין בכך חשש; שכן הסיבה לכך שאין להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לשמש סכך היא שמא אנשים יטעו ויסברו שמותר גם לסכך באותו דבר. אך אין חשש שאנשים יטעו ויסברו שאפשר לסכך את הסוכה באבנים, שכן ידוע שסוכה היא דירת עראי, ותקרה הנעשית מאבנים או מבטון היא תקרה של בית קבע12.

12 הערות

1.
שו"ע תרל יג, ומשנ"ב שם.
2.
ר"ן סוכה י א (בדפי הרי"ף).
3.
משנ"ב תרכט כב.
4.
עיין שו"ע תרל יג, ומשנ"ב שם, ערוך השלחן תרכט יט, חזון עובדיה עמ' מד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף נא. ועיין שו"ע תרכט ז, ומשנ"ב שם. ועיין אור לציון חלק ד פרק כד שאלה ח, ושונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תרכט הערה י אות ט, בשם הגר"ח קנייבסקי, שהיושב בסוכה שסככהּ עומד על דבר שלא ראוי לסכך בו, יברך "לישב בסוכה", כיוון שההלכה היא כדעת הסוברים שמותר להעמיד את הסכך בדבר שאין מסככים בו. 
5.
משנ"ב תרל נט, ושער הציון שם ס, חזון עובדיה עמ' מד: טוב לחוש ולהיזהר, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף נא: ראוי. ועיין ערוך השלחן תרכט יט, שחולק וסובר שאין צורך להחמיר בזה. ביתר ביאור: עיין שער הציון תרל ס, שרבי יהודה וחכמים נחלקו אם מותר לסמוך את הסכך בדפנות המיטה, ונחלקו אמוראים אם טעמו של רבי יהודה שאוסר הוא משום שלדעתו סוכה צריכה להיות דירת קבע, והסוכה מיטלטלת על ידי המיטה, או משום שאין להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לסכך בו, ודפנות המיטה אינן כשרות לסיכוך כיוון שהן מקבלות טומאה. הראשונים נחלקו אם הלכה כחכמים או כרבי יהודה, ובין אלו שפוסקים כרבי יהודה, ישנה מחלוקת איזה טעם התקבל להלכה. נמצא שרק למיעוט הראשונים הסוברים שהלכה כרבי יהודה וטעמו הוא שיש להעמיד את הסכך בדבר שראוי לסכך בו - אין להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לסכך בו. ועיין שער הציון שם, שסיכם דין זה וכתב: "בוודאי יש לסמוך על דעת המקלים בזה, אכן לכתחילה נכון להזהר בזה לצאת ידי כל הדעות".
6.
הליכות שלמה פרק ח סעיף י. ועיין שם, שלא די להניח את קרשי העץ על גבי קורות המתכת, כיוון שבאופן זה הסכך מונח על קורות המתכת וקרשי העץ רק חוצצים בין הסכך לקורות המתכת, אלא יש להניח את קרשי העץ לרוחב הסוכה או לאורכה, ועל ידי זה יהיה ניכר שהסכך עומד על קרשי העץ, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף נא, וקובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פרק ו סעיף ח, שחולקים וסוברים שדי להעמיד את קרשי העץ על גבי קורות המתכת, ועיין תשובות והנהגות חלק ה סימן ר אות ד, שנוטה לדעה זו, וכן משמע משו"ת אור לציון חלק ד פרק כד הערה ח ד"ה ועל כל פנים, ועיין קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב (תשע"ב) חלק ד סימן פא אות ב, שחולק וסובר שקרשי עץ המונחים על קורות מתכת נחשבים למעמידים את הסכך רק אם הסכך לא יעמוד בלי קרשי העץ, אך אם הסכך יעמוד בלעדיהם, אין הם נחשבים למעמידים את הסכך. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שעדיף להעמיד קרשי עץ לאורך הסוכה או לרוחבה, אך אם קרשי העץ חזקים דיים כדי להעמיד את הסכך, אפשר להעמידם על קורות המתכת, ועיין שו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן פח אות ג.
7.
שו"ע תרכט ח, ומשנ"ב שם. ועיין חזון איש אורח חיים סימן קמג ס"ק ב, שחולק וסובר שגם את מעמידי הסכך יש להעמיד בדבר שראוי לשמש סכך, ועיין מקראי קודש לרב הררי (תשע"ג) פרק ד סעיף מג, שרוב ככול הפוסקים חולקים על החזון איש, ועיין שם, וספר הסוכה (תשע"ח) פרק יח סעיף ז, שפשט המנהג להקל בזה.
8.
חוט שני עמ' רי. ועיין שער הציון תרלג ו, שאין לחבר את הסכך בברגים ומסמרים גם משום שהסוכה צריכה להיות דירת עראי, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק י סימן צג.  
9.
מור הרים סוכות עמ' קו.
10.
שונה הלכות תרכט יט, אור לציון חלק ד פרק כד שאלה ט, חוט שני עמ' רי, שו"ת בצל החכמה חלק ה סימן מד. ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף יא, שסכך שנקשר באזיקונים כדי שלא יעוף ברוח מצויה, ורוצים להכשירו לכתחילה, אין צורך להסיר את האזיקונים, אלא די להניח עליו קורות עץ כבדות שימנעו מהסכך לעוף, ופעולה זו תייתר את קשירת האזיקונים ותפקיע מהם שם 'מעמיד', וכן משמע מקובץ מבית לוי גיליון ד עמ' כג, ועיין חוט שני עמ' ריב, שחולק וסובר שכיוון שהאזיקונים העמידו תחילה את הסכך, הם אלו שנחשבים מעמידי הסכך, ואם רוצים שהסכך יהיה כשר לכל הדעות, יש להסיר את האזיקונים.
11.
שו"ע הרב תרכט יג, ומשנ"ב תרכט כב, וחזון איש אורח חיים סימן קמג ס"ק ב ד"ה ולסמוך. ועיין הליכות שלמה פרק ח סעיף ט, שדין מסגרת מתכת הקבועה בבניין כדין קיר אבנים, ומותר להעמיד עליה את הסכך (אך ראוי להניח על גבה קרשים, ולהעמיד את הסכך עליהם), ועיין מנחת יצחק חלק ד סימן מה, ואור לציון חלק ד פרק כד הערה ח ד"ה ועל כל פנים, שחולקים, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאפשר לסמוך על פסיקת הגרש"ז אוירבך. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק נ סעיף נו. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק י סימן צה, שמותר להניח אבן על הסכך כדי שהסכך לא יעוף, כיוון שהדבר ידוע שאין מסככים באבנים, ועיין חוט שני עמ' רי, שחולק, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. 
12.
שו"ע הרב תרכט יג. ועיין משנ"ב תרכט כב.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ