תוכן עניינים
הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
פרק ד - 'עומד מרובה על הפרוץ', 'צורת הפתח' ו'פְּסָל היוצא מהסוכה'. פרק ד - 'עומד מרובה על הפרוץ', 'צורת הפתח' ו'פְּסָל היוצא מהסוכה'
דופן שרובה עומדת והחלק הפרוץ בה תחוּם על ידי עמוד או חלק כלשהו של מחיצה נחשבת דופן שלמה. דין זה נקרא 'עומד מרובה על הפרוץ', ומשמעותו היא שדופן שרובה מלאה ('עומד') ומיעוטה פרוצה, המיעוט מקבל את דין הרוב, והדופן נחשבת מלאה לכל אורכה1(איור 69). לדוגמה: דופן שאורכה שישה מטרים: שלושה מהם עומדים, שניים פרוצים ומטר אחרון עומד (איור 73) - נחשבת דופן מלאה לכל אורכה, כיוון שהחלק העומד שבה (ארבעה מטרים) מרובה על החלק הפרוץ שבה (שני מטרים). לכן כאשר רוצים להאריך את אחת מדפנות הסוכה ואין מספיק קרשים או חומרים אחרים להאריך על ידם את הדופן, אפשר להעמיד עמוד בהמשך קו הדופן, במרחק של קצת פחות מאורך הדופן העומדת, ועל ידי זה החלק הפרוץ נחשב מלא, ורואים את חלק הדופן העומד כאילו הוא נמשך ומגיע עד העמוד2.
לדוגמה: סוכה העשויה כדוגמת הסוכה שבאיור 100 היא סוכה פסולה, כיוון שרק דופן א של הסוכה היא דופן שלמה שנמשכת לכל אורך הסוכה, וכדי שסוכה תהיה כשרה צריך שלפחות שתי דפנות תהיינה דפנות שלמות שנמשכות לכל אורך הסוכה או לכל רוחבה. כדי להכשיר סוכה זו יש להאריך את דופן ב כך שהיא תימשך לכל רוחב הסוכה. כיוון שדופן ב נמשכת לרוב רוחב הסוכה, אין הכרח למלא את כל החלל הפרוץ בקרשים (כפי המצויר באיור 101) אלא די להעמיד עמוד בקצה רוחב הסוכה. עמוד זה תוחם את החלק הפרוץ, ועל ידי זה אפשר להחיל על דופן ב את דין 'עומד מרובה על הפרוץ', ולראות את חלק הדופן העומד כאילו הוא נמשך עד העמוד שבקצה הסוכה (איור 104).