logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ד - 'עומד מרובה על הפרוץ', 'צורת הפתח' ו'פְּסָל היוצא מהסוכה'

facebook email whatsapp

מצווה מן המובחר לעשות סוכה שדפנותיה שלמות ללא פרצות1, כיוון שסוכה שדפנותיה שלמות נאה יותר2, ועוד שעשיית דפנות
שיש בהן פרצות דורשת ידע הלכתי, ולפעמים עלולים לטעות ולעשותן שלא כראוי3. ההלכות המובאות בפרק זה אינן ההלכות היסודיות לבניית הסוכה במצבים רגילים, שבהם אפשר לעשות דפנות שלמות; אלא הן הלכות שנועדו למצבים שבהם אין לאדם מספיק קרשים או חומרים אחרים, והוא אינו יכול לבנות דפנות שלמות, ולכן הן מבהירות כיצד אפשר לבנות דפנות שחלק מהן פרוצות.

1.
עיין רמ"א תרל ה, ומשנ"ב שם.
2.
של"ה סוכה נר מצוה אות ג.
3.
רמ"א תרל ה.

דופן שרובה עומדת והחלק הפרוץ בה תחוּם על ידי עמוד או חלק כלשהו של מחיצה נחשבת דופן שלמה. דין זה נקרא 'עומד מרובה על הפרוץ', ומשמעותו היא שדופן שרובה מלאה ('עומד') ומיעוטה פרוצה, המיעוט מקבל את דין הרוב, והדופן נחשבת מלאה לכל אורכה1(איור 69). לדוגמה: דופן שאורכה שישה מטרים: שלושה מהם עומדים, שניים פרוצים ומטר אחרון עומד (איור 73) - נחשבת דופן מלאה לכל אורכה, כיוון שהחלק העומד שבה (ארבעה מטרים) מרובה על החלק הפרוץ שבה (שני מטרים). לכן כאשר רוצים להאריך את אחת מדפנות הסוכה ואין מספיק קרשים או חומרים אחרים להאריך על ידם את הדופן, אפשר להעמיד עמוד בהמשך קו הדופן, במרחק של קצת פחות מאורך הדופן העומדת, ועל ידי זה החלק הפרוץ נחשב מלא, ורואים את חלק הדופן העומד כאילו הוא נמשך ומגיע עד העמוד2

לדוגמה: סוכה העשויה כדוגמת הסוכה שבאיור 100 היא סוכה פסולה, כיוון שרק דופן א של הסוכה היא דופן שלמה שנמשכת לכל אורך הסוכה, וכדי שסוכה תהיה כשרה צריך שלפחות שתי דפנות תהיינה דפנות שלמות שנמשכות לכל אורך הסוכה או לכל רוחבה. כדי להכשיר סוכה זו יש להאריך את דופן ב כך שהיא תימשך לכל רוחב הסוכה. כיוון שדופן ב נמשכת לרוב רוחב הסוכה, אין הכרח למלא את כל החלל הפרוץ בקרשים (כפי המצויר באיור 101אלא די להעמיד עמוד בקצה רוחב הסוכה. עמוד זה תוחם את החלק הפרוץ, ועל ידי זה אפשר להחיל על דופן ב את דין 'עומד מרובה על הפרוץ', ולראות את חלק הדופן העומד כאילו הוא נמשך עד העמוד שבקצה הסוכה (איור 104).

1.
עיין שו"ע תרל ה, וספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק נ, ובית דוד (שאול) פרק ט הערה 36. ועיין שו"ע תרל ה, שאם הפרצה רחבה מעשר אמות, הדופן פסולה אף אם העומד מרובה על הפרוץ. ועיין ספר הסוכה חלק ב פרק נ סעיף ד, שחלק דופן עומד שיש משני צדדיו אוויר, ורוחב האוויר שבשני הצדדים גדול מרוחב חלק הדופן העומד, האוויר שבשני הצדדים מבטל את חלק הדופן העומד (איור 69), ועיין שם סעיף ה, שדין זה נאמר רק כאשר האוויר המבטל את הדופן הוא בתוך הסוכה, אך אוויר מחוץ לסוכה אינו מבטל את חלק הדופן העומד (איור 43).
2.
ועיין ספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק נ סעיף ב, שכאשר מכשירים דופן על ידי דין עומד מרובה על הפרוץ, יש לוודא שדין עריבן, המבואר לעיל בפרק א, מתקיים, דהיינו שלפחות שתיים מתוך שלוש דפנות הסוכה צמודות זו לזו, והן מלאות בשבעה טפחים הסמוכים למקום החיבור ביניהן. במילים אחרות: אם הדופן שמאריכים על ידי דין עומד מרובה על הפרוץ היא אחת משתי הדפנות היחידות הצמודות זו לזו בסוכה, יש לוודא שהחלק הפרוץ בדופן איננו בתוך שבעת הטפחים הקרובים למקום החיבור בין דופן זו לדופן הצמודה לה.

'צורת הפתח' היא מבנה של שני עמודים המשמשים כמזוזות, ועל גביהם עמוד המשמש כמשקוף (איור 19.1- צורת הפתח כשרה) (איור 19- צורת הפתח פסולה, כיוון שהמשקוף אינו עומד על גבי המזוזות)1. צורת הפתח אינה נחשבת למחיצה כשרה2, אך אפשר להאריך על ידהּ מחיצה קיימת3. לכן דופן שאורכה לפחות שבעה טפחים, ורוצים להאריך אותה מבלי להעמיד קרשים או יריעות לכל אורך הדופן, ניתן להאריך אותה על ידי צורת הפתח (איור 68).

קל יותר להאריך דופן על ידי דין עומד מרובה על הפרוץ מאשר על ידי דין צורת הפתח, כיוון שכדי להאריך דופן על ידי דין צורת הפתח, יש להעמיד שני עמודים ועמוד שלישי על גביהם, וכדי להאריך דופן על ידי דין עומד מרובה על הפרוץ, די להעמיד עמוד אחד בלבד. אך החיסרון בהארכת דופן על ידי דין עומד מרובה על הפרוץ הוא שאי אפשר להאריך את הדופן בשיעור גדול יותר מחלק הדופן העומד, כיוון שאז ה'עומד' לא יהיה מרובה על ה'פרוץ', ובמצב זה יש להאריך את הדופן על ידי צורת הפתח. 

לדוגמה: כאמור לעיל, סוכה העשויה כצורת הסוכה שבאיור 103 היא סוכה פסולה. במקרה זה, העמדת עמוד בקצה רוחב הסוכה לא תועיל להכשיר את הסוכה מדין עומד מרובה על הפרוץ, כיוון שה'עומד' אינו מרובה על ה'פרוץ', אך העמדת צורת הפתח מקצה הדופן העומדת עד קצה הסוכה, תועיל להכשיר סוכה זו (איור 102).

 

כאמור לעיל, אף שאפשר להכשיר סוכה על ידי דין עומד מרובה על הפרוץ או על ידי צורת הפתח, הטוב ביותר הוא לבנות סוכה בעלת דפנות שלמות3.

1.
עיין ספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק מח. ועיין שם סעיף ו, שצורת הפתח צריכה להיות ברוחב של לפחות ארבעה טפחים, כיוון שאין דרך פתח להיות צר מארבעה טפחים.
2.
ביאור הלכה תרל ב ד"ה שיעמיד, וספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק מח סעיף ג.
3.
שו"ע תרל ה, ושער הציון שם כד, וספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק מח סעיף ד.
4.
עיין רמ"א תרל ה, ומשנ"ב שם.

"פְּסָל (סכך כשר1) היוצא מן הסוכה נידון כסוכה"2. כלומר, אם סכך כשר בולט מסוכה כשרה לכיוון הרוח הרביעית הפתוחה של הסוכה, ואחת מדפנות הסוכה נמשכת עמו, כל השטח שמול הדופן נחשב חלק מהסוכה3(איור 110). לכן אדם שיש לו סוכה כשרה והוא רוצה להגדיל אותה, יכול להאריך את אחת הדפנות, וכל המרחב המסוכך מול אותה דופן ייחשב חלק מהסוכה. 

כאמור לעיל, כאשר רוצים להאריך את אחת הדפנות, אפשר להאריך אותה על ידי דין עומד מרובה על הפרוץ או על ידי צורת הפתח. לכן אדם שיש לו סוכה בעלת שלוש דפנות שאורך דפנותיה שלושה מטרים, והוא רוצה להגדיל אותה, יכול להניח בהמשך קו אחת הדפנות, עמוד בעובי כלשהו, הרחוק מהדופן שני מטרים ותשעים סנטימטרים4. על ידי זה, כל השטח מתחילת הדופן עד העמוד נחשב לדופן אחת ארוכה, ומכיוון שרוב הדופן מלאה, שני המטרים ותשעים הסנטימטרים הפרוצים מקבלים את דין רוב הדופן ונחשבים מלאים, והשטח שמולם נחשב חלק מהסוכה מדין פסל היוצא מן הסוכה (איור 70). ואם הוא רוצה להאריך את הדופן בשיעור גדול יותר מאורך הדופן הקיימת, כגון שהוא רוצה להאריך את הסוכה בשלושה מטרים וחצי, הוא יכול לעשות צורת הפתח באורך זה, וכך כל השטח שכנגד צורת הפתח ייחשב חלק מהסוכה, מדין פסל היוצא מן הסוכה5 (איור 71). 

אף ש"פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה", והשטח שמול הדופן היוצאת מהסוכה נחשב חלק מהסוכה לכל דבר ועניין, מצווה מן המובחר ששלוש הדפנות של הסוכה תהיינה שלמות, ולא יהיה בהן שום מקום פתוח, מלבד פתח הסוכה6.

1.
עיין רש"י סוכה יד ב ד"ה פסל, שסכך כשר נקרא 'פסל' כיוון שסכך כשר בא מפסולת גורן ויקב (הקש של שיבולת התבואה וזמורות הגפן), כפי שהגמרא דורשת במסכת סוכה דף יב עמוד א. 
2.
סוכה יט א.
3.
שו"ע תרלא ז.  
4.
עיין בית דוד (שאול) פרק ט הערה 36, שיש להניח קנה בסוף הדופן, כדי לתחום את הדופן.
5.
ספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק ס סעיף ז, בית דוד (שאול) פרק ט הערה 34 אות ב. ועיין בית דוד שם, שלדעת הרמב"ם המובא בשו"ע תרל ה, ניתן להמשיך את אחת הדפנות על ידי צורת הפתח רק עד עשר אמות.
6.
משנ"ב תרל כח.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ