logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ג - הצמדת הדפנות לסכך ולקרקע

facebook email whatsapp

דפנות הסוכה צריכות להיות צמודות לסכך, לכן סוכה שסככהּ משוך לתוכה ויש רווח של שלושה טפחים בין הסכך לאחת הדפנות, אותה הדופן אינה נחשבת דופן של הסוכה, ואם אין לסוכה שלוש דפנות חוץ ממנה, הסוכה פסולה (איור 1). אמנם אם המרחק בין הדופן לבין הסכך הוא פחות משלושה טפחים, הדופן נחשבת דופן של הסוכה, כיוון שלפי דין לבוד, האוויר שבין הדופן לבין הסכך נחשב סתום, ונמצא שהדופן צמודה לסכך1 (איור 10

1.
שו"ע תרלב ב, וביאור הלכה שם ד"ה אויר וד"ה בפחות.

סוכה שסככה משוך לתוכה, ובין דופן הסוכה לבין הסכך הכשר ישנו סכך פסול שרוחבו פחות מארבע אמות (192 ס"מ), היא סוכה כשרה (איור 5). ואף שדפנות הסוכה צריכות להיות צמודות לסכך, סוכה זו כשרה משום שמחשיבים זאת כאילו הדופן מתעקמת והסכך הפסול הוא המשכהּ, ונמצא שהדופן צמודה לסכך. דין זה נקרא 'דופן עקומה' ומקורו ב'הלכה למשה מסיני'1, כלומר הלכה שלא נכתבה בפירוש בתורה וגם לא ניתן לדרוש אותה מהכתוב בה, אלא היא ניתנה למשה בסיני2. לדוגמה: סוכה הסמוכה לבית שמעליו מרפסת הבולטת החוצה מקו הבית פחות מארבע אמות, וקיר הבית הוא אחד מדפנות הסוכה, והסכך נתון צמוד למרפסת (איור 8), היא סוכה כשרה, כיוון שרואים את קיר הבית כאילו הוא מתעקם ורצפת המרפסת היא המשכו, ונמצא שהדופן צמודה לסכך3. אין לאכול או לישון מתחת לדופן עקומה4, כיוון שיש לאכול או לישון תחת הסכך ולא תחת הדפנות5.

1.
שו"ע תרלב א.
2.
הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה ד"ה וכאשר אסף (מהדורת הרב קאפח).
3.
ועיין פסקי תשובות סימן תרלב אות ד, שהפוסקים נחלקו מה דין הסוכה אם המרפסת גבוהה מהסוכה ושטח הסוכה שתחת המרפסת אינו מסוכך (איור 9), האם הסוכה כשרה מדין דופן עקומה וחבוט רמי, או שאין מצרפים את דין דופן עקומה לדין חבוט רמי להכשיר את הסוכה. 'חבוט רמי' (-'השלך והורד') הוא הלכה למשה מסיני, ומשמעותו שרואים את קצה התקרה כאילו היא יורדת מטה ומגיעה לסכך, ועיין שם, שלדעת המשנ"ב סוכה זו היא סוכה כשרה, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שכיוון שזהו ספק דאורייתא, יש להחמיר. ועיין פסקי תשובות סימן תרלב הערה 23, ושו"ת בנין שלום חלק ה סימן יג עמ' קא ד"ה הנה, שאפשר להכשיר סוכה זו על ידי נתינת סכך בשטח שאינו מסוכך, ואז אין צורך לדין חבוט רמי בשביל להכשיר את הסוכה אלא רק לדין דופן עקומה, ועיין שם ושם, שאין צריך להניח באותו שטח סכך כשר אלא אפשר להניח בו גם סכך פסול.
4.
שו"ע תרלב א.
5.
ר"ן סוכה ב א (בדפי הרי"ף) ד"ה פחות.  

דין לבוד ודין דופן עקומה מצטרפים יחד כדי להכשיר סוכה. לדוגמה: סוכה שסככה משוך לתוכה, ובין דפנות הסוכה לבין הסכך הכשר ישנו סכך פסול שרוחבו פחות מארבע אמות (192 ס"מ), ונוסף על זה, יש רווח של פחות משלושה טפחים בין הסכך הכשר לסכך הפסול (איור 6) - היא סוכה כשרה. זאת כיוון שלפי דין לבוד, הסכך הכשר נחשב צמוד לסכך הפסול, ולפי דין דופן עקומה, הסכך הפסול נחשב דופן1.

1.
משנ"ב תרלב ד.

דופן סוכה שגובהה עשרה טפחים אך עדיין הוא פחות מגובה הסוכה, והיא אינה מגיעה לסכך - היא דופן כשרה (איור 2). ואף שדפנות הסוכה צריכות להיות צמודות לסכך, הסוכה כשרה על סמך דין 'גוד אסיק'1. פירוש מילים אלו הוא 'משוך והעלה'2, ומובנם הוא שהמחיצה נחשבת נמשכת ועולה למעלה עד הסכך. גם דין זה הוא הלכה למשה מסיני3.

1.
שו"ע תרל ט, ומשנ"ב שם.
2.
רש"י ערובין פט א ד"ה כולי עלמא.
3.
סוכה ו ב.

דין לבוד ודין גוד אסיק מצטרפים יחד כדי להכשיר סוכה. לדוגמה: דופן סוכה שגובהה פחות מגובה הסוכה והיא איננה מגיעה לסכך, ונוסף על כך היא אינה נמצאת תחת הסכך אלא בולטת החוצה מקו הסכך בשיעור של פחות משלושה טפחים (איור 3) - היא דופן כשרה. מדין גוד אסיק, הדופן נחשבת ממשיכה ועולה עד גובה הסכך, ומדין לבוד, הרווח שבין הדופן לבין הסכך נחשב סתום, ונמצא שהדופן צמודה לסכך1.

1.
שו"ע תרל ט, ומשנ"ב שם. 

דין גוד אסיק אינו מצטרף עם דין דופן עקומה להכשיר סוכה1, כיוון שאי אפשר להחשיב את הסכך הפסול לחלק מהדופן כאשר הוא אינו צמוד לדופן2. לדוגמה: דופן סוכה שגובהה פחות מגובה הסוכה והיא איננה מגיעה לסכך, והסכך שמעליה הוא סכך פסול שרוחבו פחות מארבע אמות - היא דופן פסולה, ואין אומרים שהדופן נמשכת ועולה עד גובה הסכך, ולאחר מכן מתעקמת ומתחברת לסכך הכשר (איור 7).  

1.
משנ"ב סימן תרלב ס"ק ד וסימן תרלג ס"ק כ, על פי הר"ן. ועיין משנ"ב תרלב ד, שלדעת הטור מצרפים את דין גוד אסיק ואת דין דופן עקומה יחד כדי להכשיר סוכה.
2.
עיין בכורי יעקב תרלב ב, משנ"ב תרלג כ, עיין ערוך השלחן תרלב ד, עמק ברכה (פומרנצ'יק) סוכה אות ז עמ' פד. יש לציין שרבי עקיבא איגר (שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן יב) חולק על טעם זה, וסובר שאין זה דין מיוחד בדופן עקומה וגוד אסיק, אלא זהו דין עקרוני בהלכות שמקורן בהלכה למשה מסיני, שאין לצרף שתי הלכות שמקורן בהלכה למשה מסיני כדי להכשיר סוכה, כאשר הלכה אחת תלויה באמירתה של ההלכה השנייה, לדוגמה: במקרה שלפנינו, כדי שאפשר יהיה לומר את דין דופן עקומה חייבים לומר לפני כן את דין גוד אסיק, כיוון שבלא דין גוד אסיק, הסכך הפסול אינו צמוד לדופן, ולא ניתן לומר שהוא המשך של הדופן. לדעת רבי עקיבא איגר אין גם לצרף את דין לבוד לדין דופן עקומה כאשר הדופן רחוקה פחות משלושה טפחים מהסכך הפסול. דין זה נקרא בלשון הפוסקים 'תרי הלכתות', ומובנו שאין לצרף שתי קוּלות המבוססות על הלכה למשה מסיני להכשיר סוכה. ועיין משנ"ב תרלב ד, שהמשנ"ב לא חשש לדעת רבי עקיבא איגר, ועיין פסקי תשובות תרלב ג.

דפנות הסוכה צריכות להיות צמודות גם לקרקע הסוכה. לכן דופן הגבוהה מקרקע הסוכה יותר משלושה טפחים היא דופן פסולה (איור 4). ואם היא גבוהה מקרקע הסוכה פחות משלושה טפחים, היא כשרה מדין לבוד1 (איור 11).

1.
שו"ע תרל ט, ולבוש תרל ט. ועיין משנ"ב תרל מה, שאין להכשיר דופן זו מדין גוד אחית (-'משוך והורד'), כיוון שכל מחיצה שגדיים יכולים לעבור תחתיה אינה מחיצה. 

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ