פרק ב - 'לבוּד'

רווח של אוויר הנמצא בין דברים שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים (24 ס"מ¹), אינו נחשב רווח אלא סתום². דין זה נקרא 'לבוּד', ומקורו ב'הלכה למשה מסיני'³, כלומר זוהי הלכה שלא נכתבה בפירוש בתורה, וגם לא ניתן לדרוש אותה מהכתוב בתורה, אלא היא ניתנה למשה בסיני⁴. פירוש המילה 'לבוד' הוא התחברות והתאחדות⁵, ויש מפרשים ש'לבוד' הוא דבר קצר שהוסיפו עליו והאריכוהו⁶. 

דוגמה לדין לבוד היא בסוכה שדפנותיה אינן מגיעות לרצפתה. אף שדפנות הסוכה צריכות להיות צמודות לרצפת הסוכה, סוכה שדפנותיה אינן מגיעות לרצפתה, אך  המרחק בינן לבין רצפת הסוכה הוא פחות משלושה טפחים - היא סוכה כשרה. וזאת כיוון שלפי דין לבוד, הרווח בין דפנות הסוכה לבין הרצפה נחשב סתום, ונמצא שהדפנות צמודות לרצפה⁷ (איור 11).

מחיצת שֶתִי העשויה מקנים העומדים סמוכים זה לזה, והמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים (איור 12), או מחיצת עֵרֶב העשויה מקנים העומדים זה למעלה מזה, והמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים (איור 13) - נחשבות מהתורה למחיצות כשרות, מדין לבוד. אך לדעת כמה פוסקים, מחיצות אלו הן מחיצות גרועות, והן פסולות לסוכה מדברי חכמים¹ כיוון שהן נראות כמחיצות פרוצות², וכן פסק המשנה ברורה³. ויש מפוסקי ספרד החולקים וסוברים שמחיצת שֶתִי ומחיצת עֵרֶב הן מחיצות כשרות⁴. 

גם לדעת המשנה ברורה, מחיצת שֶתִי או מחיצת עֵרֶב הן מחיצות פסולות עבור סוכה שיש לה שלוש דפנות, אך הן כשרות עבור סוכה שיש לה ארבע דפנות⁵ (איור 14), כיוון שסוכה שיש לה ארבע דפנות נראית כמקום המוקף לדירה, ודי לה במחיצות גרועות⁶. לכן הרוצה לעשות מחיצת שתי או מחיצת ערב, יעשה לסוכתו ארבע דפנות⁷.

'סוכות לנצח' המצויות היום, יש להן מחיצות בד שמתנועעות קצת ברוח, ומתוך חשש שמחיצות הבד הללו הן מחיצות פסולות, נותנים לרוחב הדפנות קורות עֵרֶב, שהמרחק ביניהן פחות משלושה טפחים (איור 67). סוכות אלו הן סוכות כשרות, גם אם יש להן רק שלוש דפנות, כיוון שמצרפים בעניין זה שתי סברות היתר - סברה אחת היא שמחיצות בד המתנועעות קצת ברוח הן מחיצות כשרות, וסברה שנייה היא שמחיצת עֵרֶב היא מחיצה כשרה גם לסוכה שיש לה שלוש דפנות¹.

מחיצה העשויה מקורות שֶתִי שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים, ומקורות עֵרֶב שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים - היא מחיצה כשרה גם לסוכה שיש לה שלוש דפנות¹ (איור 15א).