logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ב - 'לבוּד'

facebook email whatsapp

רווח של אוויר הנמצא בין דברים שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים (24 ס"מ1), אינו נחשב רווח אלא סתום2. דין זה נקרא 'לבוּד', ומקורו ב'הלכה למשה מסיני'3, כלומר זוהי הלכה שלא נכתבה בפירוש בתורה, וגם לא ניתן לדרוש אותה מהכתוב בתורה, אלא היא ניתנה למשה בסיני4. פירוש המילה 'לבוד' הוא התחברות והתאחדות5, ויש מפרשים ש'לבוד' הוא דבר קצר שהוסיפו עליו והאריכוהו6

דוגמה לדין לבוד היא בסוכה שדפנותיה אינן מגיעות לרצפתה. אף שדפנות הסוכה צריכות להיות צמודות לרצפת הסוכה, סוכה שדפנותיה אינן מגיעות לרצפתה, אך  המרחק בינן לבין רצפת הסוכה הוא פחות משלושה טפחים - היא סוכה כשרה. וזאת כיוון שלפי דין לבוד, הרווח בין דפנות הסוכה לבין הרצפה נחשב סתום, ונמצא שהדפנות צמודות לרצפה7 (איור 11).

1.
שיעור זה הוא לפי הגרא"ח נאה, ועיין ספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק סז סעיף ה, שיש מחמירים וסוברים ששיעור שלושה טפחים הוא 22 ס"מ.
2.
סוכה ו ב, רשב"א עירובין ח ב ד"ה לדברי המתיר. ועיין אנציקלופדיה תלמודית ערך לבוד.
3.
סוכה ו ב.
4.
הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה ד"ה וכאשר אסף (מהדורת הרב קאפח).
5.
הכתב והקבלה ויקרא יט יט.
6.
רש"י סוכה ד ב ד"ה פחות.
7.
שו"ע תרל ט, ולבוש תרל ט.

מחיצת שֶתִי העשויה מקנים העומדים סמוכים זה לזה, והמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים (איור 12), או מחיצת עֵרֶב העשויה מקנים העומדים זה למעלה מזה, והמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים (איור 13) - נחשבות מהתורה למחיצות כשרות, מדין לבוד. אך לדעת כמה פוסקים, מחיצות אלו הן מחיצות גרועות, והן פסולות לסוכה מדברי חכמים1 כיוון שהן נראות כמחיצות פרוצות2, וכן פסק המשנה ברורה3. ויש מפוסקי ספרד החולקים וסוברים שמחיצת שֶתִי ומחיצת עֵרֶב הן מחיצות כשרות4

גם לדעת המשנה ברורה, מחיצת שֶתִי או מחיצת עֵרֶב הן מחיצות פסולות עבור סוכה שיש לה שלוש דפנות, אך הן כשרות עבור סוכה שיש לה ארבע דפנות5 (איור 14), כיוון שסוכה שיש לה ארבע דפנות נראית כמקום המוקף לדירה, ודי לה במחיצות גרועות6. לכן הרוצה לעשות מחיצת שתי או מחיצת ערב, יעשה לסוכתו ארבע דפנות7.

1.
מגן אברהם תחילת סימן תרל, אליה רבה תרל יט, בכורי יעקב תרל ד. ועיין בית דוד (שאול) פרק ט הערה 28, על פי הראשונים, שמחיצה העשויה מקנים שרוחבם ארבעה טפחים, והם רחוקים זה מזה פחות משלושה טפחים, היא מחיצה גמורה ואינה נחשבת מחיצת שֶתִי.
2.
עיין שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן מו ד"ה ובריטב"א, בדעת הריטב"א והראב"ד, ועיין שם ד"ה למדתי, שלדעת הר"י מלוניל, הטעם לכך שמחיצת שֶתִי ומחיצת עֵרֶב הן מחיצות גרועות הוא שהן מחיצות חלשות.
3.
משנ"ב סימן תרל ס"ק ז וס"ק כב.
4.
חזון עובדיה עמ' ו, שו"ת תפלה למשה חלק ב סימן לז, על פי מאמר מרדכי תרל ו, וכף החיים תרל יח. ועיין אור לציון חלק ד פרק כה סעיף א, שמעיקר הדין הלכה כדברי המאמר מרדכי, אך ראוי להחמיר כדעת המשנה ברורה. 
5.
משנ"ב סימן תרל ס"ק ז וס"ק כב, על פי המגן אברהם. ועיין ספר הסוכה (תשע"ח) פרק מז הערה 10 ופרק ס הערה 9, ובית דוד (שאול) פרק ט הערה 20 ד"ה לבוד, שלדעת המשנ"ב, בסוכה שיש לה שלוש דפנות, גם להאריך את אחת הדפנות הקיימות, לא ניתן על ידי דין לבוד (ועיין ספר הסוכה שם, בשם החזון איש). ועיין חזון איש אורח חיים סימן עה ס"ק יב, שחולק על המגן אברהם וסובר שגם בסוכה שיש לה ארבע דפנות, אין לעשות מחיצת שֶתִי או מחיצת עֵרֶב.
6.
שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קמ אות ג, ובית דוד (שאול) פרק ט הערה 20 ד"ה ובמה. ועיין הליכות שלמה פרק ז דבר הלכה ב: כיוון שמן התורה די במחיצת שֶתִי, ואין זו אלא חומרה דרבנן, לכן לא החמירו כאשר הסוכה מוקפת בכל ארבע הצדדים.
7.
ועיין הליכות שלמה פרק ז סעיף ב, שהסתפק באיזה אורך צריכה להיות הדופן הרביעית כדי שהסוכה תיחשב לסוכה שיש לה ארבע דפנות, ועיין שם, שאפשר שדופן באורך טפח מספיקה כדי שהסוכה תיחשב לסוכה שיש לה ארבע דפנות.

'סוכות לנצח' המצויות היום, יש להן מחיצות בד שמתנועעות קצת ברוח, ומתוך חשש שמחיצות הבד הללו הן מחיצות פסולות, נותנים לרוחב הדפנות קורות עֵרֶב, שהמרחק ביניהן פחות משלושה טפחים (איור 67). סוכות אלו הן סוכות כשרות, גם אם יש להן רק שלוש דפנות, כיוון שמצרפים בעניין זה שתי סברות היתר - סברה אחת היא שמחיצות בד המתנועעות קצת ברוח הן מחיצות כשרות, וסברה שנייה היא שמחיצת עֵרֶב היא מחיצה כשרה גם לסוכה שיש לה שלוש דפנות1.

1.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, והוסיף שמחיצות בד שאינן קבועות במסגרת הסוכה והן מתנופפות ברוח אינן נחשבות מחיצות, וקורות עֵרֶב שהמרחק ביניהן פחות משלושה טפחים אינן מועילות להכשירן.

מחיצה העשויה מקורות שֶתִי שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים, ומקורות עֵרֶב שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים - היא מחיצה כשרה גם לסוכה שיש לה שלוש דפנות1 (איור 15א).

1.
חזון איש אורח חיים סימן עה ס"ק יד, ספר הסוכה (תשע"ח) חלק ב פרק מז סעיף ג. ועיין שער הציון שס ב, בשם הפרי מגדים, שמחיצת שֶתִי, שניתן בראשה קנה אחד של עֵרֶב המחבר את קני השתי, היא מחיצה מעולה, הכשרה לסוכה בעלת שלוש דפנות, ועיין כף החיים שס ג, שלא די בקנה אחד, אלא צריך שני קנים, ועיין חזון איש אורח חיים סימן עה ס"ק יד, שחולק וסובר שלא די בשני קנים, אלא צריך להעמיד קנים שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים, לכל גובה המחיצה (עד עשרה טפחים), וכן מחיצת שֶתִי שרוצים להכשירה, יש למתוח חבלי עֵרֶב שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים, לכל אורך המחיצה. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קלח, שיש לצרף את דעת הפרי מגדים לספקות נוספים, ועיין שם, שעל פי זה הוא מקל להחשיב מעקה סורגים של מרפסת העשוי מברזלים שֶתִי, כיוון שהמעקה עשוי גם משני ברזלי עֵרֶב, למעלה ולמטה.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ