דפנות בד

ניתן לבנות את דפנות הסוכה מכל חומר שהוא¹. בזמננו מצויות סוכות שיש להן מסגרת ברזל ודפנותיהן עשויות בד ('סוכות לנצח'). יתרונן של סוכות אלו הוא שקל לבנותן ולפרקן, שטח האחסון שלהן מועט ומחירן זול, אך כשרותן של סוכות אלו שנויה במחלוקת, כיוון שדפנות הבד שלהן נעות ברוח. יש סוברים שסוכות אלו פסולות, שכן אמרו חכמים "כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - אינה מחיצה"², ודפנות בד אינן עומדות ברוח מצויה, שהרי הרוח מניעה אותן אנה ואנה. ויש חולקים וסוברים שסוכות אלו כשרות, ומה שאמרו חכמים "כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - אינה מחיצה", כוונתם שהרוח מניעה את המחיצה באופן שהמחיצה נפסלת, כגון שהרוח מרחיקה את המחיצה שלושה טפחים מעל הקרקע, אבל אם הרוח מניעה את המחיצה אנה ואנה אך המחיצה עומדת על עומדה - המחיצה כשרה³. 

כדי שסוכות אלו תהיינה כשרות לדעת כולם, יצרני הסוכות שיפרו את דגם הסוכות והוסיפו למסגרת הסוכה כמה מוטות ברזל הנמשכים לרוחב דפנות הסוכה מהרצפה עד גובה עשרה טפחים (כ-80 ס"מ), ורחוקים זה מזה פחות משלושה טפחים (כ-20 ס"מ). מוטות אלו אינם נעים ברוח מצויה, והם נחשבים דופן מדין 'לבוד' (איור 67). וכך גם לדעה שדפנות הבד אינן נחשבות מחיצה, מוטות הברזל נחשבים מחיצה והם מכשירים את הסוכה. ישנן סוכות שבמקום מוטות ברזל יש בהן חבלים הנמשכים לרוחב דפנות הסוכה, וצריך לשים לב שחבלים אלו אינם נעים ונדים ברוח, כיוון שאם הם נעים ונדים ברוח, אין בהם תועלת. 

למעשה, לכתחילה יש להקפיד שיהיו מוטות ברזל או חבלים שאינם נעים ונדים ברוח, שיכשירו את הסוכה מדין 'לבוד', אך בדיעבד אפשר לשבת בסוכה שדפנותיה עשויות מבד, גם אם לא הכשירו אותה על ידי מוטות ברזל או חבלים⁴.