logo-white

תוכן עניינים

הלכות סוכות

הלכות סוכות מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק א - בניית הסוכה ודפנותיה. פרק א - בניית הסוכה ודפנותיה

דפנות בד

facebook email whatsapp

ניתן לבנות את דפנות הסוכה מכל חומר שהוא1. בזמננו מצויות סוכות שיש להן מסגרת ברזל ודפנותיהן עשויות בד ('סוכות לנצח'). יתרונן של סוכות אלו הוא שקל לבנותן ולפרקן, שטח האחסון שלהן מועט ומחירן זול, אך כשרותן של סוכות אלו שנויה במחלוקת, כיוון שדפנות הבד שלהן נעות ברוח. יש סוברים שסוכות אלו פסולות, שכן אמרו חכמים "כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - אינה מחיצה"2, ודפנות בד אינן עומדות ברוח מצויה, שהרי הרוח מניעה אותן אנה ואנה. ויש חולקים וסוברים שסוכות אלו כשרות, ומה שאמרו חכמים "כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - אינה מחיצה", כוונתם שהרוח מניעה את המחיצה באופן שהמחיצה נפסלת, כגון שהרוח מרחיקה את המחיצה שלושה טפחים מעל הקרקע, אבל אם הרוח מניעה את המחיצה אנה ואנה אך המחיצה עומדת על עומדה - המחיצה כשרה3

כדי שסוכות אלו תהיינה כשרות לדעת כולם, יצרני הסוכות שיפרו את דגם הסוכות והוסיפו למסגרת הסוכה כמה מוטות ברזל הנמשכים לרוחב דפנות הסוכה מהרצפה עד גובה עשרה טפחים (כ-80 ס"מ), ורחוקים זה מזה פחות משלושה טפחים (כ-20 ס"מ). מוטות אלו אינם נעים ברוח מצויה, והם נחשבים דופן מדין 'לבוד' (איור 67). וכך גם לדעה שדפנות הבד אינן נחשבות מחיצה, מוטות הברזל נחשבים מחיצה והם מכשירים את הסוכה. ישנן סוכות שבמקום מוטות ברזל יש בהן חבלים הנמשכים לרוחב דפנות הסוכה, וצריך לשים לב שחבלים אלו אינם נעים ונדים ברוח, כיוון שאם הם נעים ונדים ברוח, אין בהם תועלת. 

למעשה, לכתחילה יש להקפיד שיהיו מוטות ברזל או חבלים שאינם נעים ונדים ברוח, שיכשירו את הסוכה מדין 'לבוד', אך בדיעבד אפשר לשבת בסוכה שדפנותיה עשויות מבד, גם אם לא הכשירו אותה על ידי מוטות ברזל או חבלים4.

4 הערות

1.
שו"ע תרל א.
2.
סוכה כד ב. הליכות שלמה פרק ז סעיף א, חזון עובדיה עמ' א, אור לציון חלק ד פרק כה שאלה ו, מכתב הגר"מ אליהו בתוך מקראי קודש לרב הררי נספח ז, עמק ברכה (פומרנצ'יק) עמ' צ סוכה אות יט. ועיין הליכות שלמה שם דבר הלכה א, ועמק ברכה שם, שהוכיחו כן ממשנ"ב תרל מח. ועיין אור לציון שם, ששיעור התנודה שפוסל את המחיצה הוא שלושה טפחים (טפח וחצי לכל כיוון), וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין מכתב הגר"מ אליהו שם, שחולק וסובר שהשיעור הפוסל הוא שני טפחים (טפח לכל כיוון). עוד כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, שמחיצה שנעה פחות מטפח כשרה לכתחילה, כיוון שאין מחיצה שלא נעה קצת, ולא ניתנה התורה למלאכי השרת.
3.
עיין חזון איש הלכות ערובין סימן יג ס"ק ו, שונה הלכות עם הערות תורת המועדים סימן תרל הערה יג, בשם הגר"ח קנייבסקי, קנין תורה בהלכה חלק ד סימן ע, שו"ת תפלה למשה חלק ז סימן נא עמ' שצג.
4.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ