זאת ועוד, בהקמת המדינה, זכינו לחזור ולקיים בציבור את מצוות יישוב ארץ ישראל, השקולה כנגד כל המצוות שבתורה1, וזאת לאחר אלפיים שנות גלות שבהן לא זכינו לקיים מצווה זו כהלכתה. מצוות יישוב ארץ ישראל מתקיימת במגורים בארץ ישראל, בבניין הארץ ובהפרחת שממותיה. אך עיקר המצווה הוא בהחלת ריבונות לאומית של עם ישראל על ארץ ישראל; כמו שכתב הרמב"ן: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה"2.
ניתן ללמוד עד כמה חשוב שלטונם של ישראל על ארץ ישראל, מהלכות האבלות על החורבן. הרואה את ערי יהודה בחורבנן צריך לקרוע את בגדו, כדי לבטא את צער החורבן. מבואר בפוסקים שלא רק עיר שבתיה חרבים נחשבת עיר חרבה, אלא גם עיר הבנויה לתלפיות נחשבת כחרבה, אם היא נתונה תחת שלטון זרים; ולכן על הרואה אותה לקרוע את בגדו3. מכך למדים ששלטון ישראל הוא המוציא את ערי יהודה מגדר 'ערים חרבות'4.