תוכן עניינים
הלכות ימים נוראים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
בזמן אמירת הווידוי יש לעמוד, כיוון שהווידוי צריך להיאמר בהכנעה1. לכן יש להיזהר שלא להישען על שולחן או על סטנדר, לפי שהנשען עליהם אינו נחשב כעומד2. וטוב להתכופף בשעה שאומרים את הווידוי, כדי להתוודות בהכנעה גדולה3.
חכמים תיקנו נוסח כללי לווידוי ("אשמנו, בגדנו וכו'"), המבוסס על כינויים רעים שעם ישראל כונה בהם בתנ"ך, בתוכחות על חטאיו4. גם אדם שלא חטא בחטאים המפורטים בנוסח הכללי של הווידוי אומר את הווידוי כולו, כיוון שישראל ערבים זה בזה, ולכן כל אחד מהם צריך להתוודות גם עבור חטאי אחרים. ועוד שאם היה בכוחו לגרום לאחרים שלא יחטאו בחטאים אלו והוא לא עשה זאת, יש לו חלק בחטאיהם5.
מן הדין, האומר את נוסח הווידוי הכללי יצא ידי חובתו, כיוון שאין חובה לפרט את החטא המסוים שהאדם מתוודה עליו, ודי לומר "חטאתי" או לנקוט בכל לשון אחרת שמשמעותה שהאדם מכיר בכך שנהג שלא כראוי. ואולם טוב לפרט את החטא, כיוון שעל ידי זה המתוודה מתבייש ומתחרט יותר, ותשובתו מעולה יותר6.
אדם המפרט את חטאיו בווידוי, יקפיד שאחרים לא ישמעו את פירוט החטאים. הטעם לכך שיש להקפיד שלא להשמיע בקול את פירוט החטאים הוא שאסור לאדם לפרסם עברות שעשה, כיוון שפרסום עברה גורם לפגיעה בכבוד ה', בכך שיש העוברים על דבריו7.
בעת אמירת "אשמנו, בגדנו וכו'" וכן בעת אמירת "על חטא שחטאנו לפניך וכו'", נוהגים להכות בעדינות כנגד הלב, כדי לבטא בכך את אשמתנו. ומכים כנגד הלב, כיוון שהעברה מתחילה בהרהור הלב8.