עמידה בעשרת הדיברות

שערי אפרים שער ז סעיף לז, ישכיל עבדי חלק ב אורח חיים סימן ב: בהרבה בתי כנסיות נהגו, אגרות משה אורח חיים ד סימן כב, הליכות שלמה פרק יב סעיף ח: נוהגים בזמננו בהרבה קהלות, ציץ אליעזר חלק יז סימן כו: נהוג כן בהרבה קהלות, קיצור הלכות מועדים לגר"ש דבליצקי פרק יא סעיף ז. ועיין המועדים בהלכה שבועות פרק שלישי - עשרת הדיברות.

שו"ת טוב עין לחיד"א סימן יא, הליכות שלמה פרק יב סעיף ח, עיין שמ"ש ומגן חלק א סימן נז.

שמ"ש ומגן חלק א סימן נז, עטרת אבות (סויסה) חלק ב פרק כד סעיף ו.

חזון עובדיה יום טוב עמ' שיד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כב סעיף נד: אין לעמוד וכו' וכל עדה תעשה כמנהגה. ועיין ישכיל עבדי חלק ז אורח חיים סימן מד שאלה י עמ' עא, שמנהג רוב יוצאי ספרד בארץ ישראל שלא לעמוד בזמן קריאת עשרת הדיברות. ועיין כף החיים תצד ל: לא ראיתי נוהגים כן לעמוד בעת קריאת עשרת הדיברות.

חזון עובדיה יום טוב עמ' שיד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כב סעיף נד. ועיין שו"ת טוב עין (לחיד"א) סימן יא, שהנוהגים לעמוד בעשרת הדיברות אינם חוששים שהדבר עלול להטעות כאילו פסוקים אלו בלבד ניתנו למשה בסיני, כיוון שאנו קוראים בספר התורה את כל התורה, ועל ידי זה ניכר שאנו מאמינים שאת כולה קיבלנו מה', ועיין הליכות שלמה פרק יב דבר הלכה ח, שאין בזה חשש, משום שידוע שאנו עומדים זכר לכך שעם ישראל עמד במתן תורה וקיבל את התורה מתוך אימה ויראה, ועוד שנוהגים לעמוד בקריאות מיוחדות נוספות כקריאת שירת הים.

הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כב סעיף נד.

טוב עין סימן יא ד"ה ונראה.

חזון עובדיה יום טוב עמ' שיד, ירושלים במועדיה עמ' רא.