זמנו של חג השבועות

חג שבועות הוא החג היחיד שלא מצוין בתורה באיזה תאריך בחודש הוא חל. ציון זמנו של חג שבועות בתורה אינו ציון התאריך שהוא חל בו בחודש, אלא ציון מספר הימים שבינו לבין חג הפסח; וכך נאמר בתורה: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וכו' עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וכו' וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"¹. לא רק שהתורה אינה מציינת את התאריך שבו חל חג שבועות, אלא שמהתורה אין לו תאריך קבוע, והוא משתנה בהתאם לאורכם של חודשי ניסן ואייר. כאשר חודשים אלו מלאים - חג שבועות חל בה' בסיוון, כאשר הם חסרים - חג שבועות חל בז' בסיוון, וכאשר אחד מהם מלא והאחר חסר (כפי הנהוג בזמן הזה, שאין מקדשים את החודש על פי הראייה אלא על פי לוח קבוע) - חג השבועות חל בו' בסיוון. הטעם להיעדר תאריך קבוע בחודש לחג השבועות ולקביעת זמנו על פי מספר הימים שבינו לבין הפסח, הוא הדגשת התורה שעניינם של חג הפסח וחג השבועות הוא אחד - יצאנו ממצרים כדי לקבל את התורה, כמו שנאמר: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"², ורק לאחר קבלת התורה הושלמה מטרת יציאתנו ממצרים³.

תכליתה של יציאת מצרים היא החירות. לולא קיבלנו את התורה, לא היינו יוצאים לחירות אלא רק מחליפים אדונים - במקום להיות עבדים לפרעה היינו עבדים לדעות משובשות, ליצרים, לתאוות ולחולשות אנושיות הקיימות בנו. רק על ידי התורה אנו משתחררים מכל אלו, ויכולים לחיות חיים המותאמים לרצוננו הפנימי לדבוק בה' ולקיים את מצוותיו, כמו שאמרו חכמים "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". ולכן רק אחר קבלת התורה הושלמה מטרת יציאתנו ממצרים⁴