אין לברך את ברכת הלבנה בימים הראשונים לחידושה, כיוון שאורהּ מועט ואין נהנים ממנו1. מנהג יוצאי אשכנז לומר את ברכת הלבנה לאחר שעברו שלוש יממות מחידוש הלבנה ('המולד')2, ומנהג יוצאי ספרד לומר את ברכת הלבנה לאחר שעברו שבע יממות מחידוש הלבנה3, וכן נוהגים חלק מקהילות החסידים4. הזמן המדויק שניתן לומר בו את ברכת הלבנה בכל חודש כתוב בלוחות ההלכות והמנהגים המתפרסמים מדי שנה, ובהם מפורטים הלכות השנה ומנהגיה.
ברכת הלבנה היא על חידוש הלבנה, לכן ניתן לברכהּ כל זמן שהלבנה הולכת ומתמלאת, אך כאשר הלבנה הולכת ונחסרת לא ניתן עוד לברך את ברכת הלבנה5. הלבנה מתחילה להתחסר לאחר כחמש עשרה יממות מזמן המולד6. הזמן האחרון שניתן לומר בו את ברכת הלבנה בכל חודש הוא סביב ליל ט"ו לחודש, והוא מצוין במדויק בלוחות ההלכות והמנהגים המתפרסמים מדי שנה, ובהם מפורטים הלכות השנה ומנהגיה.