ברכת הלבנה נחשבת כקבלת פני השכינה1, ולכן יש לאומרה בעמידה וברגליים ישרות, כפי שעומדים בתפילת שמונה עשרה2, וכן יש לצאת מבית הכנסת ולאומרה תחת כיפת השמיים, כפי שיוצאים מהבית לקבל פני מלך3; ומצווה מן המובחר לאומרה כאשר לובשים בגדים נאים4. הטעם לכך שברכת הלבנה נחשבת כקבלת פני השכינה הוא שראיית הלבנה הנעה בסדר קבוע מעוררת את האדם להכיר בגדלות ה', בכוחו ובגבורתו, והכרה זו היא כקבלת פני השכינה5.
ברכת הלבנה נקראת בפי יוצאי אשכנז 'קידוש לבנה'6, כיוון שברכת הלבנה היא גם זכר למצוות קידוש החודש7.