ברכת הלבנה

לבוש סימן תכו סעיף א וסעיף ג, ערוך השלחן תכו ב. ועיין אשי ישראל (תשס"ח) פרק מ הערה ב, שהפוסקים נחלקו אם ברכת הלבנה היא ברכת השבח, ברכת הנהנין או ברכת המצוות, ועיין לבנה בחידושה עמ' שכב ואילך ועמ' תכב ואילך, שהאריך בזה. עיין משנ"ב תכו א, שאדם עיוור חייב בברכת הלבנה, כיוון שברכה זו תוקנה כדי להודות על יצירת השמיים והכוכבים ועל תנועתם המסודרת והקבועה. ואף שהברכה כוללת גם הודאה על ההנאה מאור הלבנה, גם אדם עיוור נהנה מאור הלבנה, כיוון שעל ידו אנשים אחרים יכולים להורות לו את הדרך ולהוליכו בבטחה, ועיין באור הלכה תכו א ד"ה ונהנין, שטוב יותר שאדם עיוור לא יאמר את הברכה בעצמו, אלא ישמע אותה מאחר ויתכוון לצאת ידי חובה, כיוון שיש אחרונים שחולקים וסוברים שאדם עיוור אינו רשאי לומר את ברכת הלבנה.