logo-white

פרק ב - ברכת הלבנה. פרק ב - ברכת הלבנה

אמירת ברכת הלבנה במוצאי שבת

facebook email whatsapp

כאמור לעיל, מצווה מן המובחר לומר את ברכת הלבנה בשמחה וללבוש בגדים נאים לכבודה, לכן נוהגים לומר את ברכת הלבנה במוצאי שבת, כיוון שבזמן זה לבושים בבגדים נאים ושרויים בשמחה1. אמנם אם יש חשש שדחיית הברכה למוצאי שבת תגרום להפסד הברכה, כגון שלפי תחזית מזג האוויר, הימים ממוצאי שבת עד סוף הזמן שניתן לומר בו את ברכת הלבנה יהיו מעוננים ויש חשש שהלבנה לא תיראה בהם, יש לומר את הברכה ביום חול ולא לחכות למוצאי שבת2. לכן בחודשי החורף, אם מוצאי שבת חל באחד עשר לחודש (או לאחריו), אין להמתין למוצאי שבת אלא יש לומר את הברכה קודם לכן, שמא ליל מוצאי שבת וארבע הלילות שלאחריו יהיו מעוננים והלבנה לא תיראה בהם, ולא יהיה ניתן לומר את ברכת הלבנה3. אך בחודשי הקיץ נוהגים לומר את ברכת הלבנה במוצאי שבת, גם כאשר הוא חל באחד עשר לחודש, כיוון שבחודשי הקיץ אין חוששים שהשמיים יהיו מעוננים ושהלבנה לא תיראה במוצאי שבת ובארבע הלילות שלאחריו4.

4 הערות

1.
שו"ע תכו ב, ומשנ"ב שם ס"ק ד וס"ק כ. ועיין משנ"ב תכו כ, שהגר"א ועוד אחרונים חולקים וסוברים שאין לדחות את אמירת ברכת הלבנה למוצאי שבת, אלא יש להזדרז ולאומרה מיד כשניתן לעשות זאת, אף ביום חול, ועיין משנ"ב שם, שהנוהג כן יש לו על מי לסמוך "ובפרט בימי החורף, בודאי הזריז לקדש הרי זה משובח", ועיין לבנה בחידושה עמ' לב הערה קכז, שמנהג רוב העולם להמתין למוצאי שבת גם בימי החורף, ואפשר שדברי המשנ"ב לא נאמרו על ארץ ישראל, שהעננוּת מצויה בה פחות מאשר באירופה, ועיין ארחות רבנו (תשע"ד) חלק א עמ' שכו, והליכות שלמה ראש חודש פרק א הערה 108, שהחזון איש, הגרי"י קנייבסקי והגרש"ז אוירבך נהגו כדעת הגר"א.
2.
עיין שו"ע ורמ"א תכו ב, ומאמר מרדכי לגר"מ אליהו הלכות לימות החול פרק כז סעיף ט.
3.
רמ"א תכו ב, ומשנ"ב שם.
4.
עיין הלכות חג בחג ראש חודש וקידוש לבנה עמ' רצב, לבנה בחידושה עמ' לב.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ