השגות הראב"ד על רמב"ם ברכות יא טז, וטור סוף סימן תכ, ולבוש תיז א, וברכי יוסף תיט א. ועיין ילקוט יוסף שבת חלק ה (מהדורת תשנ"ד) סימן תיח עמ' רסג.
2.
שו"ע תיח א. ועיין ר"ן תענית ז א (בדפי הרי"ף) ד"ה אין גוזרין (השני), שאיסור התענית הוא משום שראש חודש נקרא מועד. ועיין ביאור הלכה תיח א ד"ה ראש חודש, ואשרי האיש פרק מ אות א, שאסור אפילו להתענות עד חצות, ועיין אשרי האיש שם, שדי לשתות מים כדי שלא לעבור על האיסור להתענות.
3.
שו"ע תכ א, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב שם, שמותר להספיד תלמיד חכם בראש חודש. ועיין חזון עובדיה חנוכה עמ' רנה, שאין לעלות לבית הקברות בראש חודש בסיום השבעה או בסיום השלושים, ועיין לוח דינים ומנהגים אהבת שלום (תשפ"ב) עמ' 231, שחולק וסובר שמותר לעלות לבית הקברות בסיום השבעה או בסיום השלושים, אך לא ביום השנה ('יארצייט'), ועיין גשר החיים (תשע"ה) חלק א פרק כט עמ' שמח, והליכות שלמה ראש חודש פרק א סעיף כג, שחולקים וסוברים שנוהגים ללכת לבית הקברות בראש חודש גם ביום השנה.
4.
שו"ע קלא ו.
5.
עיין מחזיק ברכה תיט ב, כף החיים תיט ו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק א סעיף ה, הלכות חג בחג ראש חודש עמ' פב. ועיין הלכות חג בחג שם, שיש מגדולי ישראל שהסתפקו בשינוי פריט לבוש אחד.